בידספיריט | הוגו צוקרמן, משורר יהודי, נהרג

הוגו צוקרמן, משורר יהודי, נהרג במלחמת העולם הראשונה, שירים, 1915, בגרמנית, ליתוגרפיה שואה אקס ליבריס - הוגו צוקרמן, משורר יהודי, נהרג במלחמת העולם הראשונה, ”שירים”, 1915, בגרמנית, ליתוגרפיה שואה אקס ליבריס עורך: אוטו אבלס לאוויט, 1915, כולל 111 עמודים, הקדשה של בעלים קודם בעמוד הפנימי הקדמי ליתוגרפיה שואה אקס ליבריס מאת אהרון פסטובסקי FASTOVE, חתום בלוח. אקס ליבריס זה הוצמד לספרים שניצלו, נשמרו ושוחזרו מלהבות וחורבות השואה על ידי ”JCR” (שיקום התרבות היהודית) כריכה קשה עם כותרת מוצמדת, גודל: 23×15 ס״מ מצב: חותמות ספרייה; מעט שחיקה ולכלוך בכריכה, מצב טוב משקל: 290 גרם מהדורה זו של שיריו שלאחר מותו של הוגו צוקרמן נערכה על ידי אוטו אבלס מווינה בשם חבריו. צוקרמן (1881–1914) היה עורך דין וציוני פעיל. במהלך לימודיו בווינה היה חבר באגודת הסטודנטים הציונית ע”ש תיאודור הרצל ולאחר מכן באחווה האקדמית היהודית ליבנוניה. צוקרמן התפרסם בזכות ”שיר הפרשים האוסטרי” (1913), שהילל הצלחה צבאית וקבלת הגורל של החיילים, ובזכות מספר שירים שפורסמו לאחר מותו. עורך יצירותיו הליריות בשנת 1915 היה העיתונאי והסופר האוסטרי אוטו אבלס. הוגו צוקרמן (15 במאי 1881 – 23 בדצמבר 1914) היה משורר יהודי-אוסטרי וציוני. צוקרמן נולד באגר. במהלך לימודיו בווינה היה חבר באגודת הסטודנטים הציונית ע”ש תיאודור הרצל ולאחר מכן באחווה האקדמית היהודית ליבנוניה. בשנת 1907 ייסד, יחד עם הסופר אוסקר רוזנפלד, אגון ברכר ואחרים, קבוצת תיאטרון יהודית להצגת דרמות יידיש מודרניות בשפה הגרמנית. היוזמה נמשכה שנה או שנתיים. מאוחר יותר הפך לעורך דין במראן. הוא נהרג בתחילת מלחמת העולם הראשונה לאחר שכתב את ”שיר הפרשים האוסטרי” הפופולרי. יצירתו, שפורסמה בכרך אחד עם הקדמה מאת אוטו אבלס בשנת 1915, כוללת שירים, כולל תרגומים מהתנ”ך (שיר השירים, תהילים). הוא גם תרגם שירים מאת יצחק לייב פרץ, שלום אש, אברהם רייזן, ס. שניר ואחרים. הוא נפטר באגר. אוטו אבלס (נולד ב-1 במאי 1879 ברוהאטץ, מורביה, אוסטרו-הונגריה; נפטר ב-25 במאי 1945 בטרבניץ) היה עיתונאי, סופר, מבקר מוזיקה וציוני אוסטרי. אוטו אבלס, בנו של זיגמונד ורוזה לבית שרגר, למד בבית ספר תיכון בווינה ולאחר מכן באוניברסיטת וינה, שם למד משפטים וקיבל תואר דוקטור בשנת 1905. כבר במהלך לימודיו, אבלס, יחד עם רוברט שטריקר, ברתולד פייבל וגיסו הרמן קדיש, ייסד את ארגון הסטודנטים הציוני הראשון, ”וריטס”, משום שכבר חווה את ”המרירות היומיומית וההשפלות, הבדידות העגומה” של היותו יהודי במהלך שנות לימודיו. ”מאז, הייתי עד להתפתחות התנועה הציונית, הימים הטובים והרעים. מההתחלה הפאוסטית של הרצל, לשחרר את העם היהודי ממצבם הלא ראוי במעשה אדיר – לגאול את ההמונים הגדולים שהועברו לפלסטין בפועל, ואת הנותרים מבחינה מוסרית – ועד לתוכנית הצנועה, אך בהשוואה למקור, האוטופית של הציונים המדיניים, של עבודה התיישבותית יהודית מודעת בארץ היהודים הישנה.” עד 1928 עבד כעורך דין ברכבות הפדרליות האוסטריות. לצד זאת, קידם את הרעיון הציוני כעורך ועיתונאי והיה ממייסדי ועדות רבות בבוהמיה ובמורביה. הוא גם תמך בתנועה באמצעות עבודתו ההרצאתית והעיתונאית בעיתונים יהודיים, במיוחד ב”וינר מורגנצייטונג”, העיתון היומי הציוני הראשון בשפה הגרמנית, שאותו ייסד יחד עם רוברט שטריקר בשנת 1919. לקראת הבחירות לאספה הלאומית המכוננת ב-16 בפברואר, קרא אבלס, בגיליון הראשון של העיתון החדש, לתמוך ב”איגוד הלאומי היהודי לאוסטריה הגרמנית”: ”רק יהודי שנכנס לפרלמנט כנציג עמו יש לו את הכוח והחופש לעמוד על השוויון האמיתי של היהודים.” לאחר שהעיתון הפסיק את פרסומו ב-16 בספטמבר 1927, המשיך לעבוד בעיתון היורש שלו, ”די נויה ולט”, אך גם פרסם את עבודתו, כמו קודם, ב”יודישה רונדשאו”, ”זלבסטווהר”, ”יודישה פוקסשטימע”, ”נויה וינר ז'ורנל” ופרסומים אחרים. מאמצע שנות ה-20 ואילך, נסע כשליח של קרן היסוד לטרנסילבניה, הונגריה, גליציה המזרחית, לוקסמבורג וצ'כוסלובקיה. אבלס היגר להולנד בתחילת ספטמבר 1934 והפך לאחד החברים הנלהבים והאמיצים ביותר בקהילה היהודית באמסטרדם. הוא גם היה מנהל הסניף ההולנדי של קרן היסוד. לאחר הפלישה הגרמנית במלחמת העולם השנייה, נתפס אבלס ונכלא במחנה המעבר וסטרבורק. במאי 1944 גורש למחנה הריכוז ברגן-בלזן. הוא נפטר מטיפוס כחודש לאחר שחרורו. עם אשתו מינה (לבית דמביצר; נישאו ב-15 בנובמבר 1908 בווינה), נולד לו בן, בנימין (נולד ב-1909 בווינה – נפטר לא ידוע בירושלים), שהיה רופא בישראל. אהרון פסטובסקי FASTOVE (1898–1979) תיאור: אקס ליבריס יהודי-עברי זה עוצב ופורסם בסביבות 1947, בסוף תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, באזור האמריקאי של גרמניה ובארצות הברית על ידי ”שיקום התרבות היהודית” (JCR), ארגון שהוקם ב-1947 לטיפול באיסוף והפצת רכוש תרבותי יהודי ללא יורשים באזור האמריקאי של גרמניה, שמרכזו באופנבך ולאחר מכן בויסבאדן. מטה הארגון היה בניו יורק, ותמיכתו הלוגיסטית והכספית הגיעה מארגון היורשים היהודי (JRSO). אקס ליבריס זה, עם האיור ומגן הדוד הכחול, הוצמד לספרים שניצלו, נשמרו ושוחזרו מלהבות וחורבות השואה על ידי ”JCR”. האמן היהודי ממוצא רוסי שיצר אקס ליבריס זה חתום בלוח – אהרון פסטובסקי.