בידספיריט | אליאס הורביץ, ניצול שואה, אוטוגרף

אליאס הורביץ, ניצול שואה, אוטוגרף על ספרו: Staatsmaenner und Abenteurer. Russische Portraets von Witte bis Trotzki 1891-1925, מאויר, מהדורה ראשונה, 1925, בגרמנית - אליאס הורביץ, ניצול שואה, אוטוגרף על ספרו: Staatsmaenner und Abenteurer. Russische Portraets von Witte bis Trotzki 1891-1925, מאויר, מהדורה ראשונה, 1925, בגרמנית אוטוגרף / הקדשה של המחבר ברוסית על דף הפתיחה. לייפציג, הירשפלד, 1925. מהדורה ראשונה, 1925, iv, 348 עמ', מאויר עם דיוקנאות כריכה קשה מאוירת, גודל: 21×14 ס״מ. מצב: כריכה שחוקה, מוכתמת; שדרה פגומה; כתמי יושן פנימיים ועל השוליים. משקל: 550 גרם. אליאס הורביץ (1 במאי 1884, רוגצ'וב, האימפריה הרוסית – 30 בספטמבר 1973, מערב ברלין) היה סוציולוג, מתרגם ופובליציסט יהודי-רוסי-גרמני. אביו של אליאס היה שאול-ישראל גורביץ (שי איש-גורביץ; 1861–1922), סוחר עצים, פובליציסט וחוקר מאוברוביצ'י. הוא חיבר סדרת עבודות בעברית על המעמד המשפטי והחברתי של העם היהודי, וכן ביוגרפיה של יהודה הלוי. היו לו שני ילדים נוספים, איסר (איסר גורביץ) ובסיה (בטי). אמו, שרה טומארקין, הייתה מרוגצ'וב. זמן מה לאחר לידתו של אליאס, עברה המשפחה לעיירה גלוחוב. בשנת 1902, גורביץ נכנס לאוניברסיטת קייב, תוך שהוא מתמקד גם בשיפור הגרמנית שלו (שהייתה שפת הבית עבור יהודים רוסיים משכילים רבים). בשנת 1905, משפחת גורביץ, מחשש לפוגרומים אפשריים, עברה לברלין. אליאס נרשם לאוניברסיטת ברלין, שם השלים בסופו של דבר דוקטורט במשפטים. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, גורש גורביץ האב לרוסיה; אליאס הצליח להישאר בגרמניה. לאחר המלחמה, גורביץ התפרסם בחוגים פוליטיים גרמניים כמחבר של פרסומים רבים שהתמקדו בתנועת המהפכה הרוסית ובנוף הפוליטי המשתנה של מזרח אירופה. בשנת 1922, קרוב משפחתו הרחוק של גורביץ, ההיסטוריון שמואל דובנוב, עבר לברלין, וגורביץ תרגם את הכרך האחרון של ”תולדות עם ישראל” של דובנוב לגרמנית, שפורסם לראשונה על ידי הוצאת יידישה. בשנת 1926, הוא תרגם את ”מכתבים על יהדות ישנה וחדשה” של דובנוב, ובשנת 1937, יחד עם ברנהרד הירשברג-שרדר, תרגם גרסה מקוצרת של האוטוביוגרפיה של דובנוב, שפורסמה על ידי הוצאת הספרים היהודית בברלין (גורביץ גם הפך לעורך של פרסום זה). בנוסף לעבודות פוליטיות וסוציולוגיות, גורביץ תרגם גם את יצירותיהם של לב טולסטוי ושלמה אש. הוא גם פרסם בעיתונות העברית. לאחר עליית הנאצים לשלטון, ספרו של גורביץ, ”Geschichte der jüngsten russischen Revolution”, נכלל ברשימת הספרים המיועדים להשמדה, ובשנת 1938, הוא נוסף לרשימת הספרות המזיקה והבלתי רצויה. למרות זאת, בזכות נישואיו לאישה גרמנייה, גורביץ שרד את השואה, כמו גם בתו, אנג'ליקה, שהייתה נשואה גם היא לגרמני. גורביץ היה חבר ב”אגודת הרייך של היהודים בגרמניה” ועבד בבית ספר יהודי. לאחר המלחמה, גורביץ פרסם באופן פעיל בפרסומים של הקהילה היהודית בברלין. בתו של גורביץ, אנג'ליקה גורביץ, הפכה לשחקנית ובמאית ועבדה בברלין, כולל עם ”ברלינר אנסמבל”. מצד אמו, גורביץ היה קרוב משפחה של הפילוסופית הרוסית-שווייצרית אנה טומארקין.