בידספיריט | מקבץ 3 ספרים מאת הסופר

מקבץ 3 ספרים מאת הסופר הצרפתי אמיל זולא - מקבץ 3 ספרים מאת הסופר הצרפתי אמיל זולא, בהוצאת בהוצאת Bibliotheque-Charpentier, כולל: 1. L'assommoir - רומן - סיפור שקיעתם של זוג קשה-יום בני מעמד הפועלים - הצלחתו הראשונה של הסופר שזכתה להצלחה אדירה בצרפת ולאחר מכן תורגמה לשפות נוספות, צרפתית, מהדורה ראשונה, פריז, 1925, 297 עמודים, כריכה קרטון קשה, 2. La débâcle - רומן מאת אמיל זולה שפורסם בראשונה ב-1892, הכרך התשעה עשר של סדרת Les Rougon-Macquart, שמהווה את המסקנה ההיסטורית שלו.ז'אן מקווארט, כבר הדמות הראשית של לה טרה, חזר לשירות בצבא, לאחר התפכחותו בעולם האיכרים. משובץ בקו 106, הוא רב-טוראי ואנשיו מכבדים אותו על השכל הישר שלו, מסירותו ותפיסת הסמכות הבריאה שלו. הוא עד בחוסר אונים להתמוטטות האימפריה ולהתפרקות צבאותיה, אשר זולה מייחס לחוסר כשירותו של המטה הכללי, לחוסר ההכנה של הכוחות ולתפקיד המזיק שמילאה הקיסרית אוג'יני עם נפוליאון השלישי. זהו גם סיפורה של ידידות שתסתיים בטרגדיה בין ז'אן מקווארט לאחד מחייליו, האינטלקטואל מוריס לבסר. הראשון רוצה צרפת שבה שולט הסדר והחוכמה; השני רוצה לשים קץ לעוולות ולחלומות על מהפכה. 310 עמודים, כריכה רכה, 3. La Joie de vivre הוא רומן מאת אמיל זולה שפורסם ב-1884, הכרך השנים-עשר בסדרת Les Rougon-Macquart. הרומן הזה מעמיד את דמותה של פאולין, שאוהבת את החיים גם אם היא כמעט ולא מביאה לה סיפוק, לזו של לזאר, חלש רצון וחוסר החלטיות, אכול הפחד מהמוות. 204 עמודים, כריכה רכה. ישנו חוסר של הפינה הימנית בעמוד הכריכה הקדמית (עם חוסר בטקסט בעמוד השער), חורים וקרעים לשלושה עמודים הראשונים, שאר הספר עצמו שלם ללא פגיעות. סימני בלאי וגיל סבירים, נייר חום סביר מעט בכל הספרים. * אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola ובשמו המלא Émile Édouard Charles Antoine Zola;‏ 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה כותב רומנים, מחזאי, לבריתן, פובליציסט וצלם צרפתי, הסופר המובהק ביותר בזרם הנטורליזם, דמות בולטת בתהליך הליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב, יחד עם פלובּר, לאבי הזרם הנטורליסטי בספרות. זולא היה מראשי המאבק למען אלפרד דרייפוס וחיבר את המאמר אני מאשים...!. הוא נאבק באנטישמיות, ובכתבים שנחשפו לאחר מותו חזה את הפתרון ברוח הציונות. זולא היה 19 פעמים מועמד לאקדמיה הצרפתית, אך לא נבחר, הוא היה גם מועמד לפרס נובל לספרות בשנים 1901 ו-1902. זולא היה כותב חרוץ במיוחד ובביתו שבמדאן היה חקוק על משקוף האח במשרדו ”Nulla dies sine linea” (”לא עובר יום בלי קו”) וקצב כתיבתו היה אכן, שלושה עד חמישה עמודים ביום. יצירותיו הספרותיות, שכללו עשרות רומנים, תורגמו לשפות רבות וזכו לעשרות עיבודים קולנועים (ויקיפדיה).