בידספיריט | ספר 'טוב לישראל' ספר סגולה שעבר

ספר 'טוב לישראל' ספר סגולה שעבר מיד ליד כדורון דרשה בין גדולי ירושלים שלפני מאה חמישים שנה! דפוס רבי ישראל ב”ק זצ”ל - ספר 'טוב לישראל' ספר סגולה שעבר מיד ליד כדורון דרשה בין גדולי ירושלים שלפני מאה חמישים שנה! טוב לישראל, והוא ביאור וקצת חידושי דינים על חרוזי השחיטות והטרפיות שחיבר מהר”ש ן' סמאון זלה”ה ואלקטא[!] באומרים קצירת האומר ליקוטאי נינהו מפי סופרים ומפי ספרים מביא וקורא דבר בשם אומרו... אליהו בן יצחק חייון ס”ט ירושלים דפוס רבי ישראל ב”ק זצ”ל (ראה להלן) ור'ב' ט'ו'ב' לבית' י'שראל לפ”ק [תרכ”ט]. בראש הספר באה הקדמת המוציא לאור ר' נסים עזרא חייון, דודו של המחבר: ”המחבר ציוה לי להדפיס זה ספר טוב לישראל להיות לו לזכרון, יען בעה”ר הלך לבית עולמו בן ל”ג שנה בשנת תרכ”ז” . וכותב: ”ואין ספק כי כל אשר יזכה בספר התורה הזה, יהיה לו לסגולה לאות ולמופת, כי יכולה היא שתגן זכות הרב המחבר ז”ל, ולמפורסמות אין צריך ראיה” . בהמשך הוסיף הדוד את דרשת ההספד שאמר במלאת ה'שלושים' לפטירת המחבר. בסוף הספר, מספר שו”ת מאת המחבר. בעלים: פורזץ: זה הספר שייך להאברך שמרי' בהרב יהושע צבי מקוונא. בשער: דורון דרשה ממני אליעזר דוד הכהן מפ”ב [כנראה פרשבורג]. ובאמצע השער: דורון דרשה לי אברהם חיים בה”ר יצחק חעשין מר' שמריה בהר”ר יהושע צבי . אברהם חיים חתום גם בדף א, שם משתמש במספר העמוד לאות הראשונה לחתום: א'ברהם חיים. מסתבר שהספר ניתן תחילה כדורון דרשה מאת רבי אליעזר דוד הכהן לר' שמריה ב”ר יהושע צבי, והוא נתנו לאחר שנות דור כדורון דרשה לאברהם חיים חשין. מדובר בהגה”צ רבי אברהם חיים חשין, תולדותיו באו בספר 'אנשי אמנה' (56-62) לר”ש רוטמן, תשפ”ב. ר' אליעזר דוד הכהן, הוא רבי אליעזר דוד בן הרה”צ פינחס כ”ץ מפרשבורג , ראה עליהם בספר 'אנשי אמנה' (95-107).  הגאון הקדוש בעל 'ערוגת הבושם ' פונה אליו במכתב מיום י”ג תשרי תרמ”ז (תולדות ערוגת הבושם ע' צט-ק): ”ישאהו ה' את ברכת מועדיו ויראהו הרמת קרן לעמו תהלה לכל חסידיו, אהובי ידינ”פ ש”ב הרב החריף ובקי עמר נקי צדיק נשגב כש”ת מו”ה אליעזר דוד הכהן נ”י מיקירי ירושלים תובב”א..., ואל יחדול מלהזכירנו ולהתפלל בעדי במקומות הקדושים כאשר קותה נפשי כי גם בימים הקדושים וימי הרחמים לא אסף זכרוני מדעתו . לא אכחד ממע”כ ידינ”פ נ”י כי המתנשא לכל לראש נתן בלב קהל עדת קליינווארדיין יצ”ו לשום משרת הרבנות דשם על שכמי, ואנכי נענתי ראשי להם, יתפלל עבורי שהשי”ת יצליח דרכי ויעזרני להגדיל תורה ולהאדירה עד ביאת גואל צדק כי הוא חיינו ואורך ימינו, אוה”נ הדושה”ט ע”ע ומצפה לבג”צ ולקיבוץ נדחי ישראל בב”א, הק' משה בלאאמו”ה עמרם גרינוואלד”. דפוס רבי ישראל ב”ק זצ”ל: מראשוני המדפיסים בארץ הקודש והמדפיס הראשון בירושלים, רבי ישראל ראה בעבודתו ”מזבח הדפוס”, וכך כתב בהקדמה לספריו הראשונים: ”והדפסתי אותם בקדושה ובטהרה, כי האותיות שעשיתי המה בתמונה אשר חנני ד' דעה לעשותם”. ובסוף ימיו כתב: ”ולא באתי להתפאר במעשי ידי, כי הוא הנותן לי כח לעשות חיל, והדפוס שלי הוא קודש כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כלם נעשים על ידי, ובכל הדפוס שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה על ידי אחרים וכ”ש אותיות שנעשו ע”י גויים כי האותיות המה קדושות וצריכים לכוון בעת עשיתן שבהם נעשו שמים וארץ הגם שגם אנכי בער ולא ידע כוונתם ולכוון כוונתי על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.” (שו”ת כפי אהרן תרל”ד). אין פלא כי בישיבת המקובלים 'בית אל' הקפידו להשתמש בספריו של רבי ישראל ב”ק. המדפיס הנודע רבי ישראל ב”ק (תקנ”ז-תרל”ה)  נולד בברדיטשוב והיה מתלמידי האדמו”ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי ישראל מרוז'ין. מסורת היתה ביד המשפחה כי הינם מצאצאי מדפיסי ליוורנו ופראג. משחר ילדותו ר' ישראל היה אומן יד בכל והתמחה ביציקת אותיות. בשנת תקע”ה פתח את דפוסו הראשון בברדיטשוב, שם הדפיס כ”ו ספרים, ביניהם את הספר קדושת הלוי לרבי יצחק לוי מברדיטשוב. ר' ישראל היה גם מיוצקי האותיות עבור הדפוס הנודע בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ”א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ברעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ”ז. בשנת תר”א, הקים ר' ישראל ב”ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים באותיות עבריות, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר”כ. כחסיד הקשור בכל נימיו לרבותיו האדמו”רים ולר' ישראל מרוזי'ן בפרט, פעל רבות לביסוס עדת החסידים ביישוב הישן בירושלים, הרחיב וביסס את כולל 'ואלין' (הכולל החסידי) בירושלים. לעת זקנתו העביר את מפעלו הכביר לבנו ר' ניסן, והקים בית מדרש בחצרו שם היה יושב ולומד, הספר האחרון שהדפיס בחייו היה בשנת תרל”ה.