בידספיריט | יפה מראה: החיבור הנערץ בקודש


יפה מראה: החיבור הנערץ בקודש בפי גדולי עולם – העותק המקודש שעבר בין גאוני הדורות... ביניהם: זקנו של הרבי ר' העניך מאלכסנדר, והגה”ק ר' מרדכי צבי הורוויץ זיע”א, בנו של הגה”ק רבי איציקל המבורגר – ורבו של המגיד הקדוש מקוז'ניץ!! - ספר 'יפה מראה' -  פירוש על אגדות התלמוד ירושלמי מאת גדול מפרשי המדרש, החכם הקדמון רבינו שמואל יפה אשכנזי, בעל 'יפה תואר' על מדרש רבה ועוד. עם פירוש 'יופי מכלל' לרבי יחיאל מיכל חסיד אב''ד ברלין. ברלין תפ”ה – מהדורה ראשונה של הפירוש 'יופי מכלל'. רבי שמואל יפה אשכנזי, וחיבורו יפה מראה: רבי שמואל יפה אשכנזי היה בן דורו הצעיר של מרן הבית יוסף. למרות שמו 'אשכנזי' המעיד על מוצאו, הוא חי כל ימיו באימפריה העות'מנית, ורובם בעיר הבירה קושטא. בקושטא עמד בראש אחת הקהילות, והיה מרבני העיר. עסק בהוראה ואף חיבר ספר שו”ת שלא נדפס, אך התפרסם בפירושיו למדרשי חז”ל. פירושיו ארוכים, אך עמוקים ומקיפים, יורדים לעומק כוונת בעלי המדרש התנאים והאמוראים. חיבורו הגדול למדרש רבה, 'יפה תאר', הוא חיבור בעל היקף עצום. אולי משום כך הדפסתו התאחרה, ולפני כן בחר להדפיס את פירושו לאגדתות שבירושלמי, 'יפה מראה'. בשנת ש”נ עלה הספר על מזבח הדפוס בוונציה. המגיה היה רבי יוסף סאמיגה, מחבר ספר 'מקראי קדש' [ראה פריט 20] . בדור שלא נהגו בלשון הגזמות – בחר המדפיס לכנות את הספר בשערו: 'חיבור קדוש ונורא'! המדפיס מספר מעבר לשער שהוא מצוי תחת לחץ עבודה מפני כמה ספרים שעסק בהדפסתם 'אבל רבים יחידי סגולה מנדיבי עם קודש' הפצירו בו להקדים ספר זה. אחד התומכים בהוצאה היה לא אחר מ'השר הנעלה לתהילה וכבוד דון שלמה ן' יעיש', ראה עליו פריט 96 . ספר זה שלפנינו היה כרוך בפולמוס. בסביבות שנת ת”פ, עמלו שני חכמים להוציא לאור את ה'יפה מראה' עם תוספת משלהם, אך לא ידע האחד על השני. רבי יחיאל מיכל ב”ר יהודה ליב דרשן, אב בית הדין בברלין, שכבר נסע מעיר לעיר לקבץ קונים והסכמות, ורבי אברהם מגלוגא, בעל 'זרע אברהם', שביקש להדפיסו עם הערותיו וחידושי רבו, רבי שמעון מפינטשוב. התוצאה היתה ששנה אחרי דפוס ברלין נדפס שוב ה'יפה מראה' באמסטרדם, ראה במאמרו של מ' בניהו (ר' שמואל יפה אשכנזי, תרביץ מב) על השתלשלות המעשה. רבי שמואל יפה אשכנזי נלב”ע י”ט אלול שנ”ה. רבי חיים פלאג'י העיד עליו שלולא ספריו – לא מצינו ידינו ורגלינו באגדות חז”ל! בעלים: בשער הספר חתימה: 'מרדכי צבי סג”ל הורוויץ'. זו חתימת יד קודשו של הגה''ק רבי מרדכי צבי הלוי הורוויץ, אב''ד בראד, בנו של הגה”ק רבינו יצחק הלוי הורוויץ, המפורסם בשם 'ר' איציקל המבורגר', ידידו, מחותנו, וגם בר פלוגתא של רבינו ה'נודע ביהודה'. המגיד הקדוש מקוז'ניץ היה תלמידו בתורת הנגלה. מחלוקת שהיתה בין ר' איציקל המבורגר ל'נודע ביהודה' עסקה במקרה שהבעל עשה שליח לגרש את אשתו בעל כורחה. חרם דרבינו גרשום אוסר לגרש בעל כורחה של האשה, ועלתה השאלה אם לפסול את הגט גם בדיעבד מפני ש'אין שליח לדבר עבירה', וכיון שאין שליחות – אין גט. דיון זה מפורסם בעולם הישיבות. בוויכוח זה השתתף גם רבי מרדכי צבי, אשר השיב תשובה לרבינו ה'נודע ביהודה' להגן על דעתו של אביו. ה'נודע ביהודה' משיבו בכבוד גדול: ''ה' עמך גיבור החיל, בכיילא רבה כייל, בלא בר עייל, ה''ה אהובי ש''ב ידידי וחביבי, הרב הגדול המופלא ומופלג, החריף ושנון, המושלם במעלות ומידות..., ומעלתו יפה עושה להיות ברא מזכה אבא, וכבוד אביו מרתחא ליה ומתאמץ לעמוד על דעתו'' (שו”ת נודע ביהודה תניינא, אה”ע סי' קי''ב). כמו כן דן רבי מרדכי צבי בענין זה עם קרובו בעל ה'הפלאה' (שו''ת גבעת פנחס, סי' כט-ל). רבי מרדכי צבי היה חתן הגאון רבי משה אבד”ק סאטנוב. הוא נלב”ע בבראד בכ”ה כסלו תק”ע. מתשובותיו נדפסו בספר שו''ת 'לחם מצה' [פריט מס' 17]. הגה”ק רבי מרדכי צבי אף העמיד תלמידים בישיבה, ובין תלמידיו נמנה המגיד הקדוש מקוז'ניץ זיע''א. כיתובים נוספים: מספר שורות בכתב יד בראש השער מספרים על שני שלבים בגלגול הספר: איך הוא הגיע לידי רבי יוסף שאטין, ולמי רבי יוסף נתן את לדורון דרשה: כיתוב ראשון: ”נתן לי לדורון ה”ה ... הסופר כמוהר”ר מנחם מן שי', נאם הק' יוסף יוזפא”. כלומר, רבי יוסף יוזפא קיבל את הספר במתנה מאת הסופר רבי מנחם מן. אך לא השאיר ר' יוזפא את הספר ברשותו לכל חייו, אלא אף הוא נתן אותו כדורון דרשה לחתן. כך הוא כותב ברשימה השנייה: ”מתנה לדרשה להחתן תמים במעלות טובים ונאים חכימא כה”ר הירץ שיחי' בן ה”ה וחכם מופלא מוה”ר ישכר סגל דיין בק”ק קאליש. מנאי הק' יוסף הכהן שאטין מפ”פ דמיין יע”א, פרשת ויחי בשנת תקי”ט לפ”ק” . כעת זכינו לדעת מי הוא 'הק' יוסף יוזפא'. שמו המלא הוא הגאון רבי יוסף יוזפא הכהן משאטין, מגדולי התורה אשר בפרנקפורט, בן בנו של המהרשש”ך – רבי שמואל שאטין כ”ץ, בעל ה'כוס ישועות'. בנו של רבי יוסף יוזפא היה הגה''ק רבי חנוך העניך הכהן שאטין שנולד בפראנקפורט, והתגורר בקאליש שבפולין, שם התעלה במעלות נשגבות בתורה ובעבודה, עד שהחוזה מלובלין וגדולי החסידות הפליגו מאוד בשבחו, על אף שסירב להתקרב לחסידות. בן בנו של הגה”ק רבי חנוך העניך שאטין היה הרבי רבי העניך מאלכסנדר זיע''א. 'תורה מחזרת על האכסניה שלה': הספר שהיה שייך לבנו של הגה”ק רבי איציקל מהמבורג שב לרשות צאצאים אחרים של ר' איציקל. החתן שקיבל את הספר כדורון דרשה, שמו 'הירץ בן הגאון ר' ישכר סג”ל, דיין דק”ק קאליש'. רבי ישכר מו”ץ דקאליש ובהמשך אב”ד פודקאמין חיבר ספר 'הילולא דפסחא' על הגדה של פסח (לבוב תקס”ד). רבי ישכר היה בנו של רבי יהושע, אב”ד פודקאמין וטשורטקוב, בן הג”ר משה אב”ד טשורטקוב - שהיה חתנו של ר' איציקל המבורגר! נמצא שהחתן היה בן נינו של רבי איציקל המבורגר. יצויין שבספר תשובותיו של הגה”ק רבי מרדכי צבי הורוויץ, 'לחם מצה' סימן ג', כתב על דברי ”ב”ד [בן דודי?] הרב המאה”ג ר' העשיל אבד”ק פודקאמין”.