בידספיריט | בירת מגדל עוז חלק שלישי

בירת מגדל עוז חלק שלישי מסידור יעב”ץ. זיטאמיר תרל”ד 1874 - חתימת הרה”צ ר' שלמה זלמן פרוש - פעלדמאן - בירת מגדל עוז חלק שלישי מסידור יעב”ץ זיטאמיר תרל”ד 1874 חתימת בעלות והגהות בכתב יד. בירת מגדל עוז, חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין ה”יעב”ץ” זי”ע. בדפוס יצחק משה באקשט - זיטאמיר תרל”ד 1874. הסכמות גדולי האדמורי”ם שניתנו כבר למהדורת בארדיטשוב תקצ”ו: רבי מרדכי מטשערנאביל ורבי ישראל מרוז'ין זיע”א.  קפב דף. מצב כללי טוב מאד, עם נקבי עש. בעלות: בדף השער חתימת רבי שלמה זלמן פרוש , סבו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירעבאך וחותמותיו (בצורת חתימה) ”שלמה זלמן פעלדמאן”. אכן, שם המשפחה היה פעלדמאן, ומרוב צדקותו ופרישותו של אביו רבי נפתלי צבי היה מכונה 'פרוש', כאשר התבודד במשך חמש שנים בווילקומיר להתכונן לחונן את עפרה של ארץ ישראל, וזה הפך לשם המשפחה המפורסמת עד היום. רבי נחום משאדיק העיד עליו בהספדו שבכל שנה סיים את תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי וארבעת חלקי השולחן ערוך. נקבר בהר הזיתים ועל מצבתו נכתב ”הרב הצדיק המפורסם”. ארבעה ימים לאחר פטירתו נפטר רעהו רבי נחום משאדיק. יש לציין שאילולא רישום כזה, לא היו יודעים על שם המשפחה המקורי. בספר 'החיים והשלום' על ר' חיים פרוש (ע' 4 הערה ו) מציין למקור שם זה ”על פי עדותו של הר”ר מנחם פרוש שמצא ספר עתיק ובו חתימה של שלמה זלמן פעלדמאן לצד חתימה של שמו ושם אביו שלמה זלמן ב”ר נפתלי צבי פרוש”. והנה לפנינו ספר כזה!  רבי שלמה זלמן פרוש (תר”ה, 1845 – כ”ג בתמוז תרנ”ח)  היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים ונאמן ביתם של רבניה. בנו של רבי נפתלי צבי פרוש שעלה עמו בהיותו בן עשר, בשנת תרט”ו, מבוברויסק לארץ ישראל. המשפחה התיישבה ברחוב היהודים בקרבת חצר רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה בירושלים. אביו נפטר עליו בהיותו חתן. לאחר נישואיו, הלך בדרכו של אביו והקדיש את זמנו ללימוד תורה ועבודת ה' מתוך פרישות. עם הזמן פנה לעסקנות ציבורית ענפה. היה ממקורבי גדולי ירושלים, רבי שמואל סלנט, המהרי”ל דיסקין והגאון רבי מאיר אוירבך, אשר הטילו עליו משימות ציבוריות שונות. בשנת תר”מ, כשנוסד בית הספר למל, נשלח להכריז על החרם שהטילו רבני ירושלים על לימודים בבית הספר. כשהגיע למקום פגעו בו אלמונים ופצעו את גופו. כשראה הרב דיסקין את הצלקות שנותרו על גופו כינה אותן ”אותות כבוד”. בשנת תר”ל ייסד את ”חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי”, הגמ”ח הראשון בירושלים. כנשיא הגמ”ח העמיד את הרב משה נחמיה כהנוב, ולימים התמנה הרב יוסף חיים זוננפלד כנשיאו. בשנת תרל”ו ייסד את כולל האברכים ”דגל התורה” והעמיד בראשו את הרב נפתלי הרץ הלוי, לימים רבה של יפו. בשנת תרמ”ב ייסד את ישיבת ”תורת חסד” והעמיד בראשה את הרב אברהם אליהו מסובאלק. בשנת תרמ”א החל לפעול בחברה קדישא פרושים ושימש בה כמנהל. היה חבר בהנהלת ”הוועד הכללי”, גבאי בישיבת עץ חיים ובמוסדות ציבור נוספים בירושלים. בשנת תרמ”ג עזב את העיר העתיקה והתגורר בשכונת זיכרון טוביה. בעצת רבי שמואל סלנט קבע לו מקום בחצר חורבת רבי יהודה החסיד, שם שהה במשך היום וסייע לפונים אליו. נפטר בשנת תרנ”ח, בן 53, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.