בידספיריט | אורח לחיים לבעל ה'כלי יקר'

אורח לחיים לבעל ה'כלי יקר' כרוך עם ספר 'אור עולם – הדרך הטוב והישר' לבעל ה'מאיר נתיבים', מהדורה נדירה.לא נמצא במכירות מספרי רבי משה חסקין - ספר אורח לחיים דרשות על המועדים לרבינו שלמה אפרים מלונטשיץ, בעל ה'כלי יקר' ו'עוללות אפרים'. וילנא תרל”ח נדיר-ספר אור עולם – הדרך הטוב והישר לרבי מאיר מרגליות, בעל שו”ת מאיר נתיבים. אודסה תרנ”א. מהדורה שניה, לא מצויה. רבי מאיר מרגליות (תס”ז - י' באייר תק”נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטראה, תלמיד הבעל שם טוב הקדוש. נודע על שם ספרו ה”מאיר נתיבים” – שו”ת וחידושים. שימש כדיין בברודי, כרב ואב”ד של הורודנקה, ולאחר מכן עבר לכהן כרבה של יאזלוביץ. משם עבר לכהן כאב בית דין בלבוב. בשנת תקי”ד נבחר לכהן כרבה של לבוב ושל המחוז כולו. בתקל”ז נתמנה לרב ואב”ד של אוסטראה וגלילותיה. בנו של המחבר, רבי שאול מרגליות ראב”ד לובלין, פנה אל אביו בבקשה לערוך מערכת ציונים לזיכרון, לשמש לבעלי ההוראה לזכור היכן למצוא כל נושא. בהקדמתו מספר המחבר שהוא השיב ”לשאו”ל כהוגן – אשיב כהלכה” – מליצה על שם בנו 'שאול' שהוא ה'שואל'. בהקדמה הוא מבאר את אופן השימוש בספר: לכל סימן שני חרוזים, הראשון בראשי תיבות של מספר הסימן, והשני אות אחת משמו, 'מאיר', ובאופן זה לא ידלג הלומד, כי יזכור שהחרוז השני תמיד חוזר על שם 'מאיר'. את חלק מהסימנים הניח לבנו רבי שאול להשלים, וציווה שיעשם על שמו 'שאול' בחרוז השני . בהלכות ביקור חולים ואבילות החליף ראשי-תיבות של שמו בהקדשה לזכר נשמת אביו. בעלים: הרב משה חסקין (תרל”ב, 1872 - תש”י, 1950). היה רב בליטא ובאוקראינה, ולאחר מכן בירושלים. החל ללמוד בקובנה בשנת תר”ן, שם פגש את החפץ חיים שהפגיש אותו עם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, אצלו שימש בהוראה שלוש שנים. בתר”ס התמנה לרב בעיירה קרקינובה (מחוז קובנה, ליטא), שם כיהן במשך חמש עשרה שנה. בשנת תרע”ב (1912) ייסד ישיבה בקרקינובה, בה למדו כ-60 תלמידים. הישיבה זכתה לשם טוב ונחשבה למכינה לישיבת סלבודקה המפורסמת. לפני חג השבועות תרע”ה גורשו יהודי קרקינובה, אז עבר לעיר פרילוקי (מחוז פולטבה, אוקראינה), ובשנת תרע”ט התמנה לרב העיירה. סבל רבות במהפכה הקומוניסטית, וביותר תחת השלטון הקומונוסטי שהתנכלו לרבנים. נאלץ לטאטא את רחובות העיר, ביתו הוחרם, והתגורר עם אשתו בעזרת הנשים של בית מדרש קטן. בראשית שנת תרצ”ג נפטרה אשתו. בערב פסח באותה שנה הועילה השתדלותם של מעריציו בעולם, וקיבל רישיון יציאה מברית המועצות, ועלה לארץ ישראל. בירושלים היה הגזבר של התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות. בשנת תרצ”ח הוציא לאור בירושלים את ספרו ”כלכלת שביעית”, בו קיבץ את הלכות שנת השמיטה - מן המשנה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, הרמב”ם, ראשונים וגדולי האחרונים, וביאר אותן. כן חיבר את ”אהל משה” על סדר זרעים שבתלמוד הירושלמי. נפטר בירושלים בשנת תש”י.