בידספיריט | מתנת רבינו המחבר לגאון הפולני

מתנת רבינו המחבר לגאון הפולני - ספר כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים כרך א' וכרך ו' מהדורות ראשונות. - ספר כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים כרך א' וכרך ו', מאת רבי יעקב חיים סופר ירושלים - מהדורה ראשונה. קיבלם הגאון רבי משה יהודה קרשנבוים הי”ד, מחשובי רבני פולין, כמתנה מאת המחבר זיע”א. רבינו יעקב חיים סופר: ”ראש חודש אדר א' ביום שבת שנת תרע”ו, שמעתי שואלים: משה הניח יהושע, חכם רבי יוסף חיים [ה'בן איש חי'] מי הניח במקומו? וענה ואמר: חתנו של יצחק אבודהובא”... כך נמצא כתוב ברשימות הנסתרות שנמצאו בכתב-ידו של הגאון הקדוש רבינו יעקב חיים סופר זיע”א בעל ה'כף החיים'. ואם שאלתם מי הוא חתנו של יצחק אבודהובא – אין זה אחר מאשר בעל הרשימות עצמו, רבי יעקב חיים סופר... בעל ה'כף החיים' נולד בבגדד, שם חסה בצילם של גדולי עולם, רבי עבדאללה סומך וה'בן איש חי'. בשנת תרס”ד, בשנות השלושים לחייו, עלה לירושלים עיר הקודש, שם שקד על תלמודו יומם ולילה, וחיבר ספרים רבים, במרכזם יצירתו הענקית 'כף החיים' על שולחן ערוך אורח חיים ותחילת יורה דעה. לאחר פטירתו בשבת קודש ט' סיון תרל”ט, נמצאו בין כתביו גם רשימות שהטמין, ביניהן תיעודי מחזות וחלומות שזכה להם. בספר 'כף החיים' ציטט מספר פעמים גילויים שקיבל 'ירא שמים' עלום בחלום. גילויים אלו תועדו באותם דפים, ואכן נודע הדבר, מחבר הספר הוא הוא אותו ה'ירא שמים' שמגלים לו רזי תורה. ובין גילויים אלו – אף הודיעו לבעל ה'כף החיים' שבשמים רואים בו ממשיכו של רבו ה'בן איש חי' , כפי שיהושע היה ממשיך דרכו של משה רבינו...   הגאון רבי משה יהודה קרשנבוים: רבי משה יהודה קערשענבוים נולד בשנות התר”ס באוטווצק שבפולין. זקנו, רבי יצחק מנחם ינובסקי, כיהן כאב”ד בעיר. למד ב'מתיבתא' בוורשה, שם הוסמך להוראה מבעל ה'כלי חמדה'. בשנים תרפ”ה-תרפ”ו ערך את ביטאון המתיבתא 'דגל הצעירים' בוורשה. לבקשתו, שלח לו מנהיג הדור בעל האחיעזר, רבי חיים עוזר מווילנא, מכתב תורה להדפיס, ובראש המכתב הוא משבח את הרב קרשנבוים על פעלו הגדול להרמת קרן התורה בין הצעירים. בשנים תרפ”ו-תר”ץ שימש כעורך הביטאון 'דגל הרבנים', בו השתתפו גאוני הדור, ביניהם הגה”ק מאוסטרובצה, רבי יוסף חיים זוננפלד, והרוגאטשובר, בעל ה'צפנת פענח'. עם רבים מהם התפתחה התכתבות נמשכת, ואף מעבר לדפי הגליונות. בשו”ת צפנת פענח (ח”א מ) פונה אליו הגאון המופלא שלא פיזר שבחים חינם: 'להרב החו”ב [החריף ובקי] משה יהודה קערשענבוים באוטוואצק'. נמצאנו למדים שמכתב זה נכתב בצעירותו, עוד לפני שקיבל משרה רבנית. בשנת תרפ”ו נעשה לחתנו של הרב זליג רוזנשטיין, מו”צ בוורשה, ואחד מראשי ועד הרבנים בגטו וורשה בשנות הזעם. בשנת תרפ”ח נתמנה לרב העיירה אנדזיוב הקרובה לביאליסטוק. רבנותו התפרסה גם על העיירה הסמוכה וישניובה גורה. היה חבר ב'אגודת הרבנים' של פולין, ופירסם מאמרים תורניים רבים בקבצים שונים, וגדולי ישראל התייחסו בכבוד לדבריו. רבי משה יהודה עלה על המוקד על קידוש השם בשנות השואה, הי”ד. ראה עוד ממנו בפריט מס' 16.