בידספיריט | שני ספרי רבי ישעיה פיק


שני ספרי רבי ישעיה פיק כרכים - עותק הרב מראדין זצ”ל, חתימות חשובות בפורזץ - שני ספרים כרוכים ביחד - עם חתימת הרב מראדין זצוק”ל ספר החינוך – וספר מיני תרגומא ספר החינוך עם הגהות בעל המשנה למלך והגהות הגאון רבי ישעיה פיק (ברלין), בעל ההוספות ל'מסורת הש”ס'. וינה תקצ”ב ספר מיני תרגומא לגלות סודות עמוקות בדברי תרגום אונקלוס מאת הגאון רבי ישעיהו פיק – ברלין וילנה תקצ”ו | 1936 נכרך ללא דף שער וללא דף ההקדמה והסכמת רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב”ד ווילנא. הדפים לא-לב, ולז עד סוף הספר נוספו כנראה מעותק אחר מנייר כחול, גדול הנייר קטן משל שאר הספר. בעלים: בשער ספר החינוך, חותמת: ”יהודא ליב במ”ר [חתוך]”. בלועזית: RADIN - ראדין . חתימה: ”יהודא ליב חופ”ק”. בדף הראשון של מיני תרגומא: חתימה: ”יהודא ליב חופ”ק”. רבי יהודה ליב קוואל, רבה של ראדין: הגה”צ רבי יהודה ליב קוואל היה רבה של ראדין בשנותיו הצעירות של מרן החפץ חיים. בשנת תרל”ט, עלה לירושלים, שם נמנה בין הרבנים החשובים, החתומים בין הראשונים בקריאות הקודש של רבני ירושלים. בהסכמתו ל'ציר נאמן' (פריט מס' 1) הוא חותם: ”יודא יודיל אריה ליב בהמנוח מו”ה עוזר זלה”ה הנקרא פה הרב דראדין, הבא על החתום יום ד' ט”ו לחודש כסלו שנת תרנטית לפ”ק בעיה”ק מאה שערים תובב”א”. אכן, היה מנחשוני מתיישבי שכונת 'מאה שערים' שמחוץ לחומות. עם עלייתו, הוא שיגר מכתב לידידו הצעיר, לימים מרן החפץ חיים, והוא מביע את רשמיו מארץ הקודש: ”בחוץ לארץ לא הרגשתי את קדושת השבת, וזיו תפארתה התחלתי להרגיש רק בבואי לארץ הקודש”... מאז ואילך הקפיד החפץ חיים להתנות בכל שידוך שנעשה במשפחתו – נישואי ילדיו ונישואיו השניים, שלא יוכלו למנוע בעדו מלעלות לארץ הקודש, אם יעלה בידו. מח”ס ערי יהודה (וילנה תרכ”ה). נלב”ע כ”ח ניסן תרס”ה, ונוסח מצבתו מצורף. כיתובים בפורזץ: הפורזץ הקדמי והאחורי וכן הכריכות מקושקשים עם כיתובים וקשקושים שונים, מביניהם מספר כיתובים המתייחסים לאישים מוכרים ואף מפורסמים: ”לכבוד הרב המגיד הדרשן הנפלא החריף ובקי ושנון י”א כש”ת מוה”ר דובערש פלאם מגיד דק”ק (ליבלון) [לובלין] ”. רבי אברהם דובעריש פלאם יליד מזריטש, היה תלמידו של מרן רבי עקיבא איגר, ומוציא לאור של כתבי המגיד מדובנא , 'אהל יעקב' ו'ספר המידות', והכינם לדפוס. היה מגיד מישרים בפיאטרקוב, שעברעשין, מעזריטש, ולובלין . נפטר בשנת תרל”ו. ראה פריט מס' 17. פורזץ אחורי: ”לכבוד הרב המגיד הדרשן הנפלה(!) החריף ובקי ושנון בחתה”ק חכם ונבון מופלג בתורה שלים במדעים כש”ת מו”ה אברהם מגיד דקהל ליפנא בהגהמארה”ג מו”ה שלמה צבי אבד”ק דראבנין ור”מ בק”ק ליפנא” . רבי שלמה הירש [ברנשטיין] אבד”ק דראבנין נזכר בשו”ת ישועות מלכו סימן מ', מניסן תר”כ, ובסימן צ”ז ממנחם אב תרל”ט. כן נזכר בשו”ת חיי הכהן, עח ע”ב. בעיתון המגיד (כ”א כסלו תשכ”ד) פירסם פנייה למידע על בעל שהותיר אחריו עגונה. בקוצק היה אחד מגדולי החסידים המכונה ”דער גרויסע אברהם”, רבי אברהם מליפנא, שהיה מלמדם של בני הרה”ק מקוצק. מסופר שלאחר פטירתו בא בחלום לבעל ה'אבני נזר' ושאל אותו קושיא וביקש שיאמר לו תשובה כדי שיוכל להגיד משמו בישיבה של מעלה, שכן שמחים שם בתורתו. האבני נזר שאל אותו היכן מקומו בגן עדן, והשיב שכפי שהיה בחייו, במחיצת השרף מקוצק... למעלה בלועזית, כיתוב ארוך, בראשו נזכר ”כהן” ו”ליפניו”, כלומר ליפנא. בכריכה האחורית: ”והמגיד השיני דפה ליפנא, ה”ה הרה”ג המ... ושנון המשכיל החסיד ועניו כש”ת מו”ה צבי הירש, ועיר מולדתו הוא בק”ק בלאשקי, וכעת הוא מגיד דפה ק”ק ליפנא ”. עוד מאחור: ”מגן הוא לכל החותמים בו זאב יעקב סגל”.