בידספיריט | שו”ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו ונציה

שו”ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו ונציה תק”ג מהדורה יחידה. שני חלקים. - שו”ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו ונציה תק”ג - 1743. מהדורה יחידה - מגדולי הפוסקים! שני חלקים. שער נפרד לכל חלק. השערים מאוירים בדמויות משה ואהרן, וסצנה של הנער דוד מכניע את גלית הפלשתי. המחבר, הגאון רבי שמשון מורפורגו (תמ”א – ט”ו ניסן ת”ק; 1681-1740), מגדולי רבני איטליה, ורב העיר אנקונה. מלבד תפקידו כרב ופוסק וראש ישיבה בעיר אנקונה, היה רופא מוסמך, ואף שימש כמנהיג הקהילה ונחלץ לסייע לכל מבקש. כאשר פרצה מגפה באיטליה בשנת ת”צ (1730), היה פעיל כרופא מתנדב. השאיר אחריו כתבים רבים, בהם תשובות, דרשות ואיגרות שונות אל רבני התקופה. רבי שמשון מורפורגו נפטר ביום ראשון של פסח, ט”ו ניסן ת”ק (1740) לפני גיל שישים. פטירתו הפתאומית הכתה בהלם את יהדות איטליה כולה, וגדולי רבניה, בהם רבי יצחק למפרונטי, נשאו עליו דברי קינה והספד. בין יהודי אנקונה הייתה מסורת לעלות על קברו בערב ראש השנה ויום הכיפורים, ונתחברה אף תפילה מיוחדת למעמד זה. הספר ”שמש צדקה” הובא לדפוס על ידי בן המחבר, הרב חיים שבתי מורפורגו, וזכה למעמד חשוב בספרות הפסיקה ההלכתית. כמה תשובות בספר עוסקות בנושאים פולמוסיים שאפיינו את עולם התורה באיטליה, כגון המחלוקת על הנחת תפילין בחול המועד [בסימן ד' הובאה תשובתו שיש להניחם, ובנו כותב בסוף התשובה שיש תחת ידו מכתבים רבים מגדולי איטליה שהסכימו עם אביו, אלא שחושב שהוא למותר לכלול אותם בספר. בהמשך הספר, ליד סימן ט”ו, כותב המדפיס שתוך כדי סידור הספר לדפוס הופיע ספר 'אדרת אליהו' שאוסר הנחת תפילין בחולו של מועד, ולכן ראה לנכון לשבץ שם את התשובות שהשאיר מקודם. ספר 'אדרת אליהו' הוא חיבורו של רבי עמנואל חי ריקי, בעל 'משנת חסידים', ובו קונטרס 'תפילין דמרי עלמא' בנושא זה, ולזה כיוון המדפיס 'שמש צדקה'. פולמוס נוסף שהובא לבעל 'שמש צדקה' להכריע בו היה בעניין אמירת 'מלאכי רחמים' בסליחות, והאיסור להתפלל אל המלאכים. בזה הוא התיר. הפולמוס מובא בארוכה ב'פחד יצחק' לרבי יצחק למפרונטי, בן דורו, שגם כתב הסכמה ושיר לכבוד הספר. שם שובצה תשובה אחת, והיא סימן כ”ג בספר, אך נראה שהוויכוח לא שקט והוצרך לחזק את פסקו עם תשובה נוספת, סימן כ”ד, וזו נעדרה מספר 'פחד יצחק'.