בידספיריט | גילוי מפעים: שו”ת המבי”ט דפו”ר,

גילוי מפעים: שו”ת המבי”ט דפו”ר, כנראה של האנוס בן הדוכס שנעשה לגאון, ידיד המהרי”ט!!! ”נחל נובע מקור חכמה, החכם השלם” - שו”ת המבי”ט שאלות ותשובות בהלכה, לרבי משה טראני, תלמידו הקרוב של מהר”י בירב, והוסמך על ידו ביחד עם בר פלוגתיה מרן ה'בית יוסף' זיע”א. ויניציאה שפ”ט/צ - מהדורה ראשונה שיצאה לאור על ידי בני המחבר, רבי שלמה טראני ואחיו – המהרי”ט. מספרי היסוד של ספרות התשובות אשר נזכר לאלפים בספרי הפוסקים! [2], קסט, [7] דף, מצב טוב, כמה דף בהחלה ובסוף עבורו שיקום אומנותי, חיתוך דפים עליון פעמים עם נגיעה זעירה בכותרות, כריכת עור חדשה מפוארת (לא נפתחת באופן מושלם). סטפנסקי ספרי יסוד מס' 285 רישום בעלים: יעקב בן יעיש . חתימה זו מעידה כי עותק זה היה כנראה בבעלותו של  בן דורו ומכרו איש הפלא רבי יעקב אבן יעיש, בן האנוס העשיר ששב ליהדות ונעשה מקורב לסולטן, שנשלח על ידי אביו ארצה לבנות את העיר טבריה – ושקע שם בתורת ה'... הערה בכתב-יד על הגליון. שלמה בן יעיש נולד בפורטוגל כאנוס, בשם אלוורו מנדס. בנו, לימים רבי יעקב, נקרא בשם פרנסיסקו מנדס. שלמה היה סוחר גדול שנעשה אחד מעשירי העולם, ובאמצעות מסחרו פיתח קשרים עם שליטי הזמן. הוא עסק בדיפלומטיה בינלאומית, והפך לאחד האנשים המשפיעים ביותר בזירה הפוליטית, עם קשר אישי והשפעה רבה בחצר מלכת אנגליה – בעיקר באמצעות גיסו רודריגו לופז, הרופא הראשי בחצר המלכה, מלך פורטוגל, וסולטן האימפריה העות'מנית, שהיתה אז בשיא כוחה. מחקרים רבים נכתבו על יוזמות ומהלכי אלוורו מנדס בדיפלומטיה של התקופה. ואז... גילה אלוורו את היהדות, היגר לקושטא, ושב לאמונת אבותיו. בקושטא נעשה למקורבו של הסולטן שאף העניק לו תואר אצולה ומשרת 'דוכס מיטילין', ואלוורו ששמו הפך לשלמה קיבל סמכות מטעם הסולטן על טבריה וסביבותיה, במטרה להמשיך בבניינה שהחל בה דון יוסף נשיא שנפטר, שאת מקומו מילא שלמה כמקורבו היהודי של הסולטן. לטבריה הוא שלח את בנו, יעקב, לפקח על בנייתה. אם ציפייתו היתה שבנו יהפוך את טבריה למקור הכנסות ומיסים, ציפייה זו לא התממשה. יעקב אכן עסק בבניית העיר, אבל מטרותיו היו שונות. על כך כותב אביו בתסכול מהול עם הערצה, במכתב לגיסו רודריגו לופז שבלונדון: 'בני, השוהה כעת בארץ הקדושה הזאת, מתעקש בשגעונו ובהתלהבותו. הוא גרם לי הוצאות מרובות מבלי שום תועלת משום שלא הבין לרוח העם היושב בה. הוא אדם ישר ובעל מצפון טהור, והוא מקדיש את כל זמנו לקריאה וללימודים והוא דואג לנשמתו ולחיי עולם יותר מאשר לחיי שעה, יהי ה' עם כולנו'... (ראה אברהם גלאנטי, סיני ו': דון שלמה אבן יעיש דוכס מיטילין). רבי יעקב אכן הצליח בלימודו. המהרי”ט, בנו של המבי”ט, הפנה אליו שאלה שהתקשה בה בהבנת משנה במסכת אהלות. מדובר בשאלה מתמטית מסובכת, ויתכן שלרבי יעקב היה רקע בלימודי מתמטיקה משנותיו כאנוס בפורטוגל. המהרי”ט פונה אליו ביראת הכבוד (שו”ת מהרי”ט חלק ב', יו”ד סימן ו): 'נחל נובע מקור חכמה ולא יבצר ממנו מזמה החכם השלם כמה”ר יעקב נר”ו' . את השאלה הוא מסיים: 'ואין לי שולחני להרצות ספקותי זולתי האדון, אשר בגודל חכמתך תאיר עיני בהלכה זו, וכסא תורתך לעולם יכון כנפשך החכמה ונפש נאמן למצותך, יוסף מטראני'. על החתום במענה למהרי”ט: 'הצעיר יעקב ן' יעיש'. ספר זה הינו עותק שו”ת המבי”ט – שהוציא לאור בנו המהרי”ט – והיה ברשותו של רבי יעקב ן' יעיש, קרוב לוודאי מי שנקרא לשעבר פרנסיסקו מנדס, שעזב את מנעמי השלטון והשקיע עצמו בתורה – עד שהמהרי”ט פנה אליו בשאלה! ו אולי קיבל את הספר מידי המהרי”ט עצמו לאות הערכה.. .