בידספיריט | לב אהרן על יהושע ועל

לב אהרן על יהושע ועל שופטים ויניציאה שס”ט - מפתיע: ספר מהקהילה היהודית במדינת אפגניסטן לפני כשלוש מאות שנה - דרישת שלום מפתיעה מן הקהילה היהודית באפגניסטן לפני כשלוש מאות שנה ספר למדני חשוב – דפוס וונציה – שהגיע למקום לא צפוי! כולל מכתב ארוך בפרסית יהודית שנכתבה בהראת, אפגניסטן. לב אהרן על יהושע ועל שופטים [שער נפרד]. וונציה שס”ט שער: ספר לב אהרן והוא פירוש על נביאים ראשונים, חברו הרב הגדול הדיין המצויין ראש המדברים בק”ק פיס ומראואיקוס [מאראקש] וגלילות המערב, כמוהר”ר אהרן אבן חיים נר”ו, והוגה בעיון נמרץ על ידי הרב המחבר נר”ו. ותהי ראשית מלאכתו מלאכת הקדש בראש חודש חשון השס”ט ליצירה. נדפס בויניציאה בבית ייואני די גארה חותמת וכיתובים מהראת שבאפגניסטן: חותמת: בית הכנסת הראת כיתוב: בית קודשי הקדושי' הכנסת הראת ר”ח תמוז [...?] רוונזי עיר הקודש ... .... .... שער שני, ב ע”א: הקדמת הרב המחבר חותמת: קודש בית הכנסת הראת כיתוב: קדש בית הכנסת של הראת כיתוב בתחתית העמוד בפרסית-יהודית: רוז גאיידה שודן יעקב בן א' ישעיה ב' אוס ר'ח' טבת שנת ה'ת'ק'י'ז' ל'י'צ'י'ר'ה'. ב ע”ב: 'מליצת תלמיד הרב המחבר' – תלמיד המחבר עזרא בכ”ר שלמה אלחדב כותב בשבח הספר, ושיר שבח על ראשי תיבות 'חיים יצ”ו'. ג ע”א עה”ג תיקון טעות כתיב עז ע”א מכתב [לא קשור לספר – אבל גם מהראת] בפרסית יהודית, נשלח לכמה”ר ע”? שמואל יצ”ו, נזכר גם משיח יצ”ו, יונה יצ”ו י”ר שלום וחיים.... בסוף חלק יהושע – מפתחות. אחר כך – מתחיל ספרור חדש: ספר שופטים, עם הקדמת הרב המחבר על ספר שופטים מדבר. לא ע”א גזיר נייר עם כיתובים. לה ע”א: קשקושי אותיות וציור. עא ע”ב: חותמת בית הכנסת. עד ע”א: גזיר חומש מודפס. רבי אהרן אבן חיים: נולד לרבי אברהם בפאס שבמרוקו, בסביבות שנת שט”ו. למד בישיבת אביו ואצל רבי יוסף אלמושנינו, אותו הוא מציין כרבו המובהק. כיהן כדיין בבית הדין של פאס לצד רבי וידאל הצרפתי. נסע לוונציה שבאיטליה כדי להביא לדפוס את ספריו, שהה שם לפחות שלוש שנים, וזכה להערכתם של רבני ונציה וערים סמוכות, שנהגו להתייעץ עמו בשאלות הלכתיות. באותו הזמן הוציא לאור ספר 'קרבן אהרן' (שני כרכים) על הספרא, שהפך לספר יסוד ונדפס כמה פעמים. כך הדפיס ספר 'מידות אהרן' העוסק בשלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל, וספר 'לב אהרן' על ספר יהושע ושופטים, בו מרכז את כל מאמרי חז”ל ומפרשם, ומפרש את פסוקי המקרא לאורם באריכות ובעומק רב.  בהמשך עזב את איטליה ונסע למצרים, שם לימד תורה. באחרית ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נפטר בשנת שצ”ב. בין הרבנים שחיברו הספדים וקינות עליו היו המהרי”ט ובעל גידולי תרומה. הקהילה היהודית בעיר הראת: בעיר הראת הייתה קהילה גדולה ומשגשגת עד מאוד. במשך תקופה ארוכה למידי נשאה בתואר של הקהילה הגדולה מכל קהילות הפקיסטן. היהודים בהראת היו קרובים מאוד לבני יהדות איראן בגלל קרבתם הגיאוגרפית עליהם. בשנת 1840 הגיעו עליה כ-200 משפחות מהעיר משהד שבאיראן לאחר שנאנסו להתאסלם שם. מסיבות שונות עזבו יהודים רבים את הקהילה במשך השנים ועד אמצע המאה ה-20 נעלמה הקהילה היהודית בעיר כמעט כליל. שרידי הקהילה היחידים שנשתמרו הם ארבע ב תי כנסת שנתגלו בשנת 1978 שביניהם בתי כנסת יו או , או יואב. בית הכנסת יואב בשכונת מומאנדה שבעיר העתיקה של הוראת, משערים שנבנה לפני מעל 600 שנה, הוא הבית הכנסת היחידי שנותר באזור והוא שופץ ממש לאחרונה. דמות תורנית בודדת שמוכרת לנו מתקופה זו הוא רבי סימן טוב מלמד, רב ופייטן שפעל בהראת ונפטר בסביבות שנת תק”ס – ומסתבר שהיה פעיל בהראת בזמן שנכתב הכיתוב בספר זה משנת תקי”ז