בידספיריט | ספר פקודת אלעזר לרבי רפאל

ספר פקודת אלעזר לרבי רפאל אלעזר בן טובו, תלמידו וממשיך דרכו של הדב”ש, ב' חלקים, ירושלים תרמ”ז - עותק מיוחס של ראב”ד בנגאזי בלוב - ספר פקודת אלעזר, שני חלקים מאת תלמידו וממשיך דרכו של הרב דב”ש זיע”א! לרבי רפאל אלעזר הלוי בן טובו , ראש עדת המערביים ירושלים תרמ”ז-תרנ”ב ”ספר פקודת אלעזר - חלק ראשון על אורח חיים מילי מיוחס שבעדה הרב המופלא כמוהר”ר רפאל אלעזר הלוי ן' טובו, אוי לנו על שברנו אל הלקח ארון האלקים, אב הרחמן חון תחון על זרעו, הבן יעקב חי, הבת מנ”ת רבקה. הלכ”ו שבי הצעירים המוציאים לאור והמגיהים שמואל רפאל בוחבוט אברהם אביכזיר”. ירושלים - דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו. ק”ל דפים. המחבר נולד ברבאט, עלה לירושלים בשנת תרי”ז עם רבו, רבי דוד בן שמעון [הדב”ש] , ונפטר בה בכ”ב באדר א' תרמ”ו. היה ממייסדי עדת המערביים, וכיהן כראב”ד בעדתו אחר פטירת רבו רבי דוד בן שמעון. הסכמת רבי רפאל מאיר פאניזיל ו[מחותנו] רבי יעקב שאול אלישר, היש”א ברכה. אחרי זה נדפסו הקדמת המגיהים, והספדא יקרא למחבר המנוח מאת רבי נחמן בטיטו, גם הוא מרבני עדת המערבים ומתלמידי הדב”ש. בעלים: בשער חלק א: בעלים: רבי אהרן ר[ו]מאני נרו יאיר אמן כירי”א. מעבר לשער נדפס נוסח מתנה: ”זאת תורת המנחה ההולכת לפני המעלת האור כי טוב”, ובכ”י: ”הרב המופלא הדיין המצוין משרת בקודש כמוהר”ר רבי אהרן רומאני”. רבי אהרן רומאני היה רב הראשי לקהילת בנגאזי בלוב, מוזכר בכבוד רב על ידי בן דורו רבי חיים הכהן מג'רבה. מעבר לשער חלק ב' נדפס נוסח מתנה: ”זאת תורת המנחה ההולכת לפני המעלת האור כי טוב”, ובכ”י: ”סי' ברוך הלוי הי”ו ן' למע' החכם הגביר רצ”ו אוהב התורה ולומדיה ח”ק לישראל כמוהר”ר סי' שלום הלוי זלה”ה”. על רבו, רבי דוד בן שמעון – 'צוף דב”ש': ”המאור הגדול, נר המערבי, הרב המופלא וכבוד ה' מלא, חסין קדוש, ענוותן כהלל, חין ערכו מי ימלל, דמי לבר אלהין, עיר וקדיש מקודש מקודש שקידשוהו שמים”. כך התבטא עליו הגאון בעל שדה חמד. ואילו רבינו חיים פאלאג'י התבטא עליו: ”הרב המופלא בדורנו, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”. רבי דוד בן שמעון, המכונה 'צוף דב”ש', נולד ברבאט אשר במרוקו בשנת תקפ”ד. בגיל צעיר הקיפוהו תלמידים רבים, והרביץ תורה והרחיב גבולות הקדושה בעירו. בשנת תרי”ד, בגיל עשרים ושמונה, עזב את כל כבודו במרוקו, ועלה לחונן את הארץ הקדושה, אליה היתה תשוקתו כל ימי חייו, ורוב תורתו הכתובה עוסקת בענייניה. אליו הצטרפו עשרות משפחות מתלמידיו, ביניהם רבי יעקב ביבאס מחבר ספר 'שערי תורה' ו'שארית יעקב', ורבי אלעזר בן טובו, מחבר ספר 'פקודת אלעזר'. בירושלים מצא הרדב”ש את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הוא ארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מוועד העדה הספרדית בירושלים. הוא בנה בתי כנסת וייסד מוסדות בעיר העתיקה, ושלח בעצמו שד”רים אל קהילות המגרב לגייס כספים למען העדה בכלל, ולצורך מטרתו העיקרית, הקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר לרווחתם של היהודים המערביים. נודע בדאגתו ליתומים ואלמנות, ורבים מהם מצאו מקום בביתו. בשנת תרכ”ו הקים את שכונת 'מחנה ישראל', השכונה השנייה מחוץ לחומות ירושלים, אשר כל בתיה נועדו לעניי העדה המערבית. היה בקשר עם השר משה מונטיפיורי שסייע לקהילת המערביים לבקשתו. נודע כפועל ישועות וכאיש קדוש, ונהרו אליו לקבל ברכתו. דברי תורתו מובאים על ידי השדה חמד, הבן איש חי, ורבי חיים פלאג'י. הרדב”ש נפטר ביום ח”י כסלו תר”מ בגיל חמישים ושלוש, ונטמן בהר הזיתים שבירושלים. מחליפו כרב העדה המערבית היה הרב רפאל אלעזר בן טובו.