בידספיריט | שו”ת וסוגיות קדושת יום טוב

שו”ת וסוגיות קדושת יום טוב עם שו”ת מרבי חיים מוואלאזין. חתימות ורישומים. ווילנא, תרכ”ו 1865. ”מהדורה ראשונה” חתי”ק הדב”ש - קדושת יום טוב על זבחים ומנחות, וכמה שו”ת שנשא ונתן המחבר עם גדולי דורו, בפרט רבי חיים מוואלאז'ין. לרבי יום טוב ליפמן הלפרין וילנא תרכ”ו המחבר: הגאון המופלא רבי יום טוב ליפמן הלפרין נולד בערך בשנת תקט”ז לרב אברהם, רבה של אליק. בהיותו בן 17 נישא והתמנה כרב בעיירה לאהיסען שליד פינסק. בשנת תקמ”ה עבר לכהן כרב בקאפולי, על שם עיר זו התפרסם. היה מסתגר בכל ימות השבוע בבית הכנסת המקומי ולומד עם תלמידיו, שם גם כתב את כתביו שמעטים מהם מכונסים בספרו ”קדושת יום טוב”; לביתו היה שב רק בשבתות. היה נחשב מאוד בין רבני ליטא, ו הגאון מווילנא שהיה מבוגר ממנו נסע במיוחד לאושמינא להשתתף במסיבת האירוסין של אחד מילדיו (עליות אליהו מעלות הסולם, הערה י”ד) . כשפרצה המחלוקת בווילנה בין הרב המקומי רבי שמואל בן אביגדור וראשי הקהל, היה רבי יום טוב אחד משלושת הבוררים שעסקו ביישוב הסכסוך. לאחר פטירת רבה האחרון של וילנה, קיבל רבי יום טוב כתב רבנות מפרנסי העיר, אך בשל חששו מביטול התורה שייגרם לו בעיר גדולה כווילנה, דחה את המינוי והחזיר את כתב ההכתרה לשולחיו . בעקבות כך, קיבלו ראשי הקהל בווילנה החלטה שלא למנות עוד רב בווילנה. ספר השו”ת שלו מכיל התכתבות ארוכה עם רבי חיים מוולוז'ין. הוא המשיך לכהן כרבה של קאפוליע עד פטירתו בכ”ה בתשרי תקנ”ה. בעלים: בשער הספר: ”לע' קוני הצב”י מעט דב”ש יבה”ק ”. זו חתימת יד קודשו של הגאון רבי דוד בן שמעון – 'צוף דב”ש'. ”ה מאור הגדול, נר המערבי, הרב המופלא וכבוד ה' מלא, חסין קדוש, ענוותן כהלל, חין ערכו מי ימלל, דמי לבר אלהין, עיר וקדיש מקודש מקודש שקידשוהו שמים ”. כך התבטא עליו הגאון בעל שדה חמד. ואילו רבינו חיים פאלאג'י התבטא עליו: ” הרב המופלא בדורנו, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”.. רבי דוד בן שמעון, המכונה 'צוף דב”ש', נולד ברבאט אשר במרוקו בשנת תקפ”ד. בגיל צעיר הקיפוהו תלמידים רבים, והרביץ תורה והרחיב גבולות הקדושה בעירו. בשנת תרי”ד, בגיל עשרים ושמונה, עזב את כל כבודו במרוקו, ועלה לחונן את הארץ הקדושה, אליה היתה תשוקתו כל ימי חייו, ורוב תורתו הכתובה עוסקת בענייניה. אליו הצטרפו עשרות משפחות מתלמידיו, ביניהם רבי יעקב ביבאס מחבר ספר 'שערי תורה' ו'שארית יעקב', ורבי אלעזר בן טובו, מחבר ספר 'פקודת אלעזר'. בירושלים מצא הרדב”ש את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הוא ארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מוועד העדה הספרדית בירושלים. הוא בנה בתי כנסת וייסד מוסדות בעיר העתיקה, ושלח בעצמו שד”רים אל קהילות המגרב לגייס כספים למען העדה בכלל, ולצורך מטרתו העיקרית, הקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר לרווחתם של היהודים המערביים. נודע בדאגתו ליתומים ואלמנות, ורבים מהם מצאו מקום בביתו. בשנת תרכ”ו הקים את שכונת 'מחנה ישראל', השכונה השנייה מחוץ לחומות ירושלים, אשר כל בתיה נועדו לעניי העדה המערבית. היה בקשר עם השר משה מונטיפיורי שסייע לקהילת המערביים לבקשתו. נודע כפועל ישועות וכאיש קדוש, ונהרו אליו לקבל ברכתו. דברי תורתו מובאים על ידי השדה חמד, הבן איש חי, ורבי חיים פלאג'י. הרדב”ש נפטר ביום ח”י כסלו תר”מ בגיל חמישים ושלוש, ונטמן בהר הזיתים שבירושלים. מחליפו כרב העדה המערבית היה הרב רפאל אלעזר בן טובו. בנו רבי רפאל אהרן בן שמעון היה פוסק חשוב, שימש כרבה הראשי של קהיר וכנשיא בית הדין הרבני בעיר למשך כשלושים שנה. בפטירתו, מילא את מקומו אחיו, בנו השני של הדב”ש, רבי מסעוד חי בן שמעון.