בידספיריט | שו”ת רבי חיים הכהן רפאפורט

שו”ת רבי חיים הכהן רפאפורט אב”ד לבוב. למברג תרכ”א - מהדורה ראשונה. עותק מיוחס! - שאלות ותשובות בארבעה חלקי שלחן ערוך, מאת רבי חיים ב”ר שמחה הכהן רפאפורט אב”ד לבוב.למברג תרכ”א מהדורה ראשונה.. ברוב הטפסים בין שאר ההסכמות שמעבר לשער נמצאת גם הסכמת בעל ”שואל ומשיב”, בטופס זה הושמטה הסכמתו ובמקומה נמצאת הסכמת גיסו רבי מרדכי זאב איטינגא , כמו כן נשמט בהקדמת המו”ל רבי ראובן רפאפורט הקטע בו הוא מודה להגרי”ש על ה ערותיו , [ וינוגרד , למברג 1751 ] . רבי חיים הכהן רפפורט (ת”ס – י”ג בתמוז תקל”א) , מגדולי הדור בדור דיעה, רבה של לבוב. אביו רבי שמחה הכהן רפפורט היה רב בדובנה, הורדנה ולובלין, והתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב, אלא שנפטר בדרכו אליה. כיהן בתחילת דרכו ברבנות כרב וראש ישיבה בז'טל, בסלוצק ומשנת ת”ק כאב”ד וראש ישיבה בלבוב, ובהמשך התקבל כראש רבני גליציה. היה מראשי הלוחמים בתנועה השבתאית, וכראש הרבנים, עמד בראש משלחת הרבנים שנבחרו להשתתף בוויכוח הפומבי עם הפרנקיסטים בלבוב בשנת תקי”ט. נפטר ונקבר בלבוב בי”ג בתמוז תקל”א. בעלים: בשער הספר: ” לע' קוני הצב”י מעט דב”ש יבה”ק”. זו חתימת קודשו של הגאון רבי דוד בן שמעון – 'צוף דב”ש'. ”המאור הגדול, נר המערבי, הרב המופלא וכבוד ה' מלא, חסין קדוש, ענוותן כהלל, חין ערכו מי ימלל, דמי לבר אלהין, עיר וקדיש מקודש מקודש שקידשוהו שמים”. כך התבטא עליו הגאון בעל שדה חמד. ואילו רבינו חיים פאלאג'י התבטא עליו: ”הרב המופלא בדורנו, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו”. רבי דוד בן שמעון, המכונה 'צוף דב”ש', נולד ברבאט אשר במרוקו בשנת תקפ”ד. בגיל צעיר הקיפוהו תלמידים רבים, והרביץ תורה והרחיב גבולות הקדושה בעירו. בשנת תרי”ד, בגיל עשרים ושמונה, עזב את כל כבודו במרוקו, ועלה לחונן את הארץ הקדושה, אליה היתה תשוקתו כל ימי חייו, ורוב תורתו הכתובה עוסקת בענייניה. אליו הצטרפו עשרות משפחות מתלמידיו, ביניהם רבי יעקב ביבאס מחבר ספר 'שערי תורה' ו'שארית יעקב', ורבי אלעזר בן טובו, מחבר ספר 'פקודת אלעזר'. בירושלים מצא הרדב”ש את קהילת המערביים במצב של עוני, דלות ומחסור. הוא ארגן את הקהילה המערבית, וייסד עדה עצמאית המנותקת מוועד העדה הספרדית בירושלים. הוא בנה בתי כנסת וייסד מוסדות בעיר העתיקה, ושלח בעצמו שד”רים אל קהילות המגרב לגייס כספים למען העדה בכלל, ולצורך מטרתו העיקרית, הקמת השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר לרווחתם של היהודים המערביים. נודע בדאגתו ליתומים ואלמנות, ורבים מהם מצאו מקום בביתו. בשנת תרכ”ו הקים את שכונת 'מחנה ישראל', השכונה השנייה מחוץ לחומות ירושלים, אשר כל בתיה נועדו לעניי העדה המערבית. היה בקשר עם השר משה מונטיפיורי שסייע לקהילת המערביים לבקשתו. נודע כפועל ישועות וכאיש קדוש, ונהרו אליו לקבל ברכתו. דברי תורתו מובאים על ידי השדה חמד, הבן איש חי, ורבי חיים פלאג'י. הרדב”ש נפטר ביום ח”י כסלו תר”מ בגיל חמישים ושלוש, ונטמן בהר הזיתים שבירושלים. מחליפו כרב העדה המערבית היה הרב רפאל אלעזר בן טובו. בנו רבי רפאל אהרן בן שמעון היה פוסק חשוב, שימש כרבה הראשי של קהיר וכנשיא בית הדין הרבני בעיר למשך כשלושים שנה. בפטירתו, מילא את מקומו אחיו, בנו השני של הדב”ש, רבי מסעוד חי בן שמעון.