בידספיריט | דף כתי”ק מיוחד, כתוב משני

דף כתי”ק מיוחד, כתוב משני עבריהם באצבע איש אלוקים הרה''ק רבי יעקב אריה מראדזמין זיע''א, חידושי תורה מספרו הק' ביכורי אביב - סגולת הסגולות מגדול פועלי הישועות בפולין האי סבא קדישא רביה”ק רבי יעקב אריה מראדזימין זיע”א תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ זיע”א ומגדולי פשיסחא * ספרו 'ביכורי אביב' בכריכת עור מהודרת עם דף בעצם כתב-יד-קודשו שנודע כסגולה בצירוף הקמיע עם שמות הקודש עליו העיד ששימש את משה רבינו ע”ה והבטיח ”וכל מי שיוליכנו עמו לא יהי' ניזק לעולם” ה'סבא קדישא' מראדז'מין: בחסידות פולין בכלל, ובבית מדרש של פשיסחא בפרט, לא ייחסו חשיבות לאותות ומופתים, ולימדו שלא נוסעים לרבי בשביל שיהיה עבורנו ”פועל ישועות”. לכל כלל – יש יוצא מן הכלל. והיוצא מן הכלל בין גדולי תלמידי פשיסחא, שבערוב ימיו אף נחשב ל”שיירי כנסת הגדולה” כאשר האריך ימים על חבריו, היה ה”סבא קדישא” מראדזימין, הגאון הקדוש רבי יעקב אריה זיע”א. הרה”ק רבי יעקב אריה גוטרמאן נולד בעיירה וורקא בשנת תקנ”ב. הוא עוד חסה בצלם של המגיד מקוז'ניץ והחוזה מלובלין, ואף של בעל ה'קדושת לוי' מבארדיטשוב זיע”א, ונעשה מן האריות של החבורה הקדושה שהתלקטו סביב היהודי הקדוש מפשיסחא, ושל תלמידו הרבי ר' בונם. חביבותו בעיני רבותיו היתה להפליא, החוזה מלובלין שלח לקרב אותו אליו, המגיד מקוז'ניץ נשא לשמחת נישואיו בכנותו אותו 'מיין יענקעלע', ואף העניק לו במתנה מסכת אחת מתוך הש”ס שלו. למרות ידידותו הקרובה עם השרף מקאצק והחידושי הרי”ם, בפטירת הרבי ר' בונם הצטרף לידידו הרה”ק רבי יצחק מווארקא, והכתירו עליהם את בנו של הרבי ר' בונם, הרה”ק רבי אברהם משה. אך רבו זה לא האריך ימים, ובפטירתו חסה בצל הרה”ק מווארקא. עם פטירת הרבי מווארקא הוכתר לרבי, ובשנים הבאות נחשב לזקן צדיקי הדור, הנערץ על כל גדולי הצדיקים בדורו, והתפרסם בין המון העם כפועל ישועות. ידידיו מפשיסחא עוד זכרו איך הרבי ר' בונים התבטא שהקב''ה שומע לכל בקשותיו. גם ה'חידושי הרי''ם', ראש עדת פשיסחא שנסעו לקוצק, העריץ אותו ושמר על ידידות איתנה. בבוא עת דודים, נישואי בנו של החידושי הרי”ם, הוא חתם את ההזמנה ששיגר לרבי מראדזימין בחתימת שמו ושם אמו, לברכה. הוא גם היה שולח אליו חסידים הזקוקים לישועה בענייני רפואה או זרע של קיימא. הוא פעם התבטא: ”בפשיסחא ניתן היה בנקל להשיג מדרגות, רבי יעקב אריה נטל גם את עשיית המופתים”. כאשר הרבנית של החידושי הרי”ם חלתה, הוא פנה באגרת לידידו רבי יעקב אריה וביקש שיתפלל בעדה, ואף שאל בעצתו אם להתעסק ברופאים, או לבטוח בה' ובתפילת צדיקים ללא השתדלות בצידו. הרה”ק מראדז'ימין נסתלק לגנזי מרומים בי”ח תמוז תרל”ד. שנים מגדולי צדיקי דורנו הם מצאצאיו ונושאים את שמו, הלוא הם האדמו”ר מגור שליט”א והאדמו”ר מאמשינוב שליט”א. סגולות ה'סבא קדישא': גם לאחר הסתלקות ה'סבא קדישא', התפרסם מקום קבורתו כמקום מסוגל, ונהרו לשם רבים להיפקד בדבר ישועה ורחמים. גם בשנים האחרונות, לאחר שנמצאה המצבה המקורית והוקם האוהל מחדש, נושעו רבים שפקדו את הציון הקדוש. הרה”ק מראדז'מין נודע גם בסגולות ובקמיעות שחילק. בראש ספר 'ביכורי אביב', כותב המוציא-לאור, נכדו הרה”ק רבי יחיאל מלומאז', שיש בידו דפי כתב-יד שבהם רשם זקנו הקדוש את סגולותיו, ומהם העתיק את ”השם ששמש למשה רבינו ע”ה ומי שיוליכנו עמו לא ינזק לעולם”!! עדות מפתיעה נשמעה מפי כ”ק האדמו”ר מסטריקוב זצ”ל. הרבי מסטריקוב היה תלמיד מובהק של מרן הגרי”ז, הרב מבריסק זיע”א. סיפר הרבי מסטריקוב שבימות האימה בפולין, בתחילת מלחמת העולם השנייה, שמצאה את הרב מבריסק בפולין, רחוק מבני משפחתו שבבריסק, נשא הרב מבריסק עליו קמיע עם שם קדוש שגילה ה'סבא קדישא' כסגולה להינצל מכל צרה (מעדות המשב”ק הרה”ח רבי יעקב דוד וינטרוב). חביבות מיוחדת ראו גדולי ישראל מדברי תורתו של הרבי מראדזימין. כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הרה”ק מגור בעל האמרי אמת קיבל בהשאלה כתב-יד מקיף מדברי תורתו על כל התורה, והוא מסרו לחתנו רבי יצחק מאיר אלתר, בן אחיו הרה”ק רבי משה בצלאל אלתר, להעתיקו. רבי יצחק מאיר השקיע בזה שעתיים כל יום למשך זמן רב, עד שפרצה המלחמה. רבי יצחק מאיר נהרג בתחילת המלחמה, בהפצצות על וורשה, ונטמן ליד אוהל הצדיק מראדזימין. אמרו שזכה לקבורה כבודה זו בזכות בירור מקחו של צדיק בהעתקת הספר. אך סגולה מיוחדת ייחסו לעצם כתב-יד-קודשו של הסבא קדישא. כאשר בנו של האמרי אמת, לימים הרבי מגור בעל הלב שמחה, נעשה לחתן של נכד הרה”ק, אביו האמרי אמת נתן לו במתנה כתב-יד של זקנו רבי יעקב אריה מראדזימין, ואמר לו שזו סגולה לשמירה. כתב-יד זה נאבד בצוק העיתים. התבטא על כך הלב שמחה: ”אבי היה רחוק מעניינים של סגולות. אם בכל זאת התבטא כך, הרי שאין ערוך לחשיבותו, לכן רכשתי לאחר המלחמה כתב-יד אחר של הסבא מראדזימין” (לבם של ישראל עמ' שצז, הסבא קדישא מראדזמין עמ' תקמח).