בידספיריט | ספר צמח צדיק דפו”ר -

ספר צמח צדיק דפו”ר - עם השלמות בכ”י של הגרא”מ באב”ד, אב”ד גורא-הומורא - ספר צמח צדיק להרה”ק רבי מנחם מענדיל מוויז'ניץ טשערנוביץ תרמ”ה - דפוס ראשון ג' חלקים בכרך אחד.      הקדמה מאת בן המחבר, האדמו”ר רבי ברוך מויז'ניץ זיע”א, ה”אמרי ברוך”. הספר היה ברשות הגה”ק רבי אברהם משה באב”ד, אב”ד גורא-הומורא, וטביעות אצבעותיו ניכרות בכולו: מאמצע פרשת קדושים נשארו כמה דפים חלקים, והושלם במעשי ידי אומן בכתב-ידו הנאה. גם דף ההקדמה נקרע בחלקו, והושלם משני צדדיו בכתב-ידו בדייקנות. כך גם מספר דפים בספר, הושלמו על ידי הדבקת נייר וכתיבת יד שמחקה את אותיות הדפוס. בנוסף, הוסיף הערות רבות בצידי הדפים, רעיונות והוספות. הגאון רבי אברהם משה באב”ד נולד בגורה הומורה שבבוקובינה לרב העיירה, רבי מנחם מנדל באב”ד, חסיד טשורטקוב שנודע כתלמיד חכם ועמד בקשרי מכתבים הלכתיים עם גדולי דורו. בילדותו למד מפי אביו ובהמשך נסע ללמוד אצל הרב מאיר אריק מטרנוב והיה לתלמידו המובהק. הוא התכתב עם רבו זה בדברי תורה גם לאחר ששב לעיירת הולדתו. לאחר פטירת אביו בשנת תר”ץ התמנה תחתיו כרב הקהילה היהודית-החסידית בגורה הומורה. נשא את בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מצפת, בנו של רבי נפתלי חיים מדז'יקוב, שהייתה יתומה מאב ובתו החורגת של הרה”ק האהבת ישראל מוויז'ניץ, שנשא בזיוו”ש את אלמנת רבי אליעזר ניסן וגידל את בנותיו. מאז הפך רבי אברהם משה לחסיד ויז'ניץ נלהב, ואדמו”רי ויז'ניץ העריכו אותו מאוד. [ראה במצורף מכתבו של האמרי חיים אליו להזהירו שלא יצום בניגוד לדעת הרופאים]. לאחר נישואיו שב לכהן ברבנות עיירת הולדתו. פעל רבות לחיזוק הנוער מול רוח ההתחלנות. בימי מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי רומניה היה בטרנסניסטריה, ובגטו דז'ורין עם גיסו, המקור ברוך מסערט. הוא למד אז עם אחיינו הצעיר, לימים הישועות משה מויז'ניץ, ועם הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן. עם תום המלחמה, חזר לגורה הומורה וכונן מחדש את קהילתו. בשנת תש”ח ניסה לעלות לארץ ישראל אך הוגלה לקפריסין, ושימש כרב במחנה המעצר בקפריסין. לאחר קום המדינה, עלה ארצה והתיישב בבני ברק, שם התקרב למרן ה”חזון איש”, וביחד עם הרבנית ניהל מוסד לבנות ניצולות השואה תחת חסותו של החזון איש. בהמשך עבר לגור ביפו והיה לרבה של שכונת גבעת עלייה. שימש לתקופה כראש ישיבת סערט ויז'ניץ. לעת זקנתו, עבר לגור בירושלים, בשכונת מאה שערים. הוא נפטר בי”א באב ה'תש”ם, ונקבר לפי צוואתו בבית הקברות החדש שלמרגלות בית הקברות העתיק בצפת. בכמה ספרים שברשותו נהג בהם כבוד זה, להשלים בכתב-ידו את הדפים החסרים. ראינו עותק של ספר 'מאור ושמש' כזה, ואף כרך מספר 'פחד יצחק' לרבי יצחק למפרונטי שהשלים בו כמה דפים. רוב ספריו חתומים בחותמות שונות שהשתמש בהן בתקופות שונות, ואילו ספר זה אינו חתום. יתכן שהיה ברשותו בתקופות קשות בשנות השואה, או בגולת קפריסין, ולכן התאמץ להשלים הספר, מחוסר ספרים חילופיים. כריכה מפוארת חדשה.