בידספיריט | הבטחה מיוחדת של המחבר זיע”א

הבטחה מיוחדת של המחבר זיע”א - ספר מקראי קדש לרבינו יוסף סאמיגה - מהדורה ראשונה, וויניציא, שמ”ו, נדיר - ספר מקראי קדש, חלק ראשון על מצוות היראה והאהבה ושורשיהן, וחלק שני על סודות וטעמי מצוות המועדים.  מאת החכם השלם סיני ועוקר הרים מוה”ר רבי יוסף סאמיגה ונציה, שמ”ו נדפס בחיי המחבר, עם הקדמת המחבר. הבטחת המחבר רבי יוסף סאמיגה מבטיח בסוף הקדמתו לספר ש ההוגה בספרו בימים טובים, ייחשב כאילו עסק בתורה כל השנה כולה! ואלו דבריו: ”יען היא היא הקריאה והלימוד הראוי ומוטל על כל המון ישראל לקרוא בשבתות ובפרט בימים טובים המקודשים כנזכר, ובקוראו בהם יזכה וידכה ויכנע ויוטע בלבו אהבתו ויראתו ויבוא אל המעשה ויזכה גם כן למצות תלמוד תורה, ויעלה עליו כאילו עסק בתורה כל השנה כולה, כי מן הימים טובים המקודשים נשפעים ומתברכים כל ימות השנה”. רבי יוסף ב”ר בנימין זיע”א, מחכמי סלוניקי שעקר לוונציה, והיה מחכמיה הגדולים בדור דיעה. מסתבר שחי בוונציה כבר בזמן הדפסת ספר זה, 'מקראי קדש', בשנת שמ”ו, ונשאר לגור באיטליה עד פטירתו ביום ט”ו בסימן שפ”ט. השתתף בפולמוס המקוה ברוויגו בשנת שס”א, וכתב תשובה ב'משבית מלחמות', ובעוד פולמוסים שדנו בהם חכמי איטליה באותם שנים. במיוחד נודע במחלוקתו עם הרמ”ע מפאנו בפירוש מה שאמרו חז”ל לפנות 'דרך ימין'. הרמ”ע פירסם על כך מאמר 'ימין ה' רוממה', ורבי יוסף השיב בקונטרס 'פירוש דרך ימין'. על קונטרס זה השיב הרמ”ע בקונטרס נוסף, 'ימין ה' עושה חיל'. בוונציה חיבר ספר פורת יוסף על הרי”ף, ובהקדמתו הוא כותב שבצוק העיתים הוא נאלץ לעזוב את המרכז התורני החשוב בעולם – סלוניקי, לוונציה 'שלא במקום תורת גמרא' – כלומר, במקום שאין שם גמרות, מפני שריפת התלמוד ואיסור החזקתו באיטליה באותם שנים. כדי למלא חיסרון זה עסק ברי”ף שמצטט את דברי הגמרא – ולא נאסר. המהרש”א מביא ממנו כמה פעמים, גם בדורות המאוחרים יותר זוכה הספר להערצה עזה, , המנחת אלעזר ממונקאטש מכנה אותו 'אחד מן הראשונים' (אף שבשנים נמנה בין האחרונים ) וז”ל המנחת אלעזר (ח”ג סי' ל”א): ”בס' מקראי קודש להגאון מוה”ר יוסף ב”ר בנימין סאסיגה ז”ל מהראשונים (נדפס בוויניציאה שנת שמ”ו והביאו לס' הלז במהרש”א ובשעה”מ על הרמב”ם)... ומי האיש הירא את דבר ה' הרואה דברים חמורים ונוראים כאלו על היושב בסוכה בשמ”ע יוצאים מפי גאון וגדול מהראשונים בקדושה ובטהרה ולא יחרד לבבו” עכ”ל המנחת אלעזר על רבינו. חשוב לציין שרבי יוסף סאמיגה מחבר ספר 'מקרא קדש' אינו אותו רבי יוסף סאמיגה מקושטא, רבו של הכנסת הגדולה, וכפי שהוכיח הגרי”ח סופר שליט”א (שובי השולמית ח”ז סימן טו).