בידספיריט | ספר רב טוב, סיגעט. עם


ספר רב טוב, סיגעט. עם הערות בכי”ק מקורבו הצדיק המקובל רבי יצחק אהרן שווארץ מהדורה ראשונה. - רב טוב, ספרו של הרה”ק בעל ה'ייטב לב', עם הערותיו ורשימותיו של מקורבו הגדול, הגה”צ רבי יצחק אהרן שווארץ, ראש השוחטים בסיגעט, ומנו”כ בירושלים חסידות על התורה, מאת הגה”ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגעט, בעל ה'ייטב לב'. מהדורה ראשונה למברג, תרמ”ט הובא לדפוס על ידי נכד המחבר, הרה”ק רבי משה דוד טייטלבוים, אב”ד מאדיאר-לאפאש ברומניה. הוא שהוציא לאור אף את ספר שו”ת אבני צדק של זקנו בשנת תרמ”ה, ובהקדמתו שם מספר כי זקנו מסר בידו את הכתבים לערוך ולהכין לדפוס, והספיק בחייו להדפיס את ספר 'ייטב פנים' מעט לפני הסתלקותו, ומספר: 'וכשהבאתיו סמוך למיטתו, שמח לקראתו, נשקו מכל צד בעזרתו, ועיניו זלגו דמעות מרוב שמחתו, שזכה לראותו, ואח”כ קראני סמוך למיטתו השלימה, ואור פניו כזהרי חמה, ויאמר אלי, בני יקירי, הנני מביע לך ברכה ותודה עצומה על אשר מלאת רצוני זה כמה, ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה. מהר קח לך עת ועונה, להביא ספר שו”ת 'אבני צדק' לבית הדפוס ראשונה, ואת ספר 'רב טוב' באחרונה'. בדף האחרון נדפסו שתי אגרות מאת המחבר: ”ע”ד המכשלה שנהייתה בעשיית היינות ... שלא יכשל באיסור חמץ בפסח ויין נסך”. הגה”צ רבי יצחק אהרן שווארץ זצ”ל כיתוב בפורזץ: ”זה הספר שייך שייך[!] לי לשמי הק' יצחק אהרן שווארץ שו”ב דק”ק סיגוט … סיגוט …”. הרה”צ רבי יצחק אהרן שווארץ שו”ב בסיגעט היה בנו של הרה”צ רבי נחום מווראנוב, אחי אמו של בעל ה'קול אריה', וחתנו של הגה”ק המקובל רבי צבי אריה זצ”ל דומ”ץ סיגעט בעהמח”ס אמרי בינה על שיר השירים. ספר אמרי בינה יצא לאור בשנת תרנ”ז על ידי רבי יצחק אהרן. סיפור מופלא על שידוכו של רי”א עם בת רצ”א, ראה בספר 'שיח זקנים - אוסף חידו”ת ממשפחת שווארץ' (ע' כ), ובתולדותיו המופלאים שם. נסע רבות למרן הדברי חיים מצאנז , ושם התרועע עם קרובו בעל ה'קול אריה'. כתבי האר”י ככתבם וכלשונם  בשנת תרס”ז עלה לירושלים עה”ק, התייסר בייסורי ארץ ישראל ואבד מאור עיניו ר”ל. הגה”ק בעל 'שומרי אמונים ' נשאל בשובו להונגריה מה אומרים בירושלים על רבני הונגריה. ענה ואמר: ”מה אומרים על הרבנים לא שמעתי, אך זאת שמעתי מספרים על שוחט אחר מסיגעט שבא להשתקע בירושלים ואבדה ראייתו עד שלא הצליח לראות אפילו אות אחת כתובה, והיה מוסר שיעורים ברבים במשך כמה שנים בכתבי האר”י ז”ל ומסרם כלשונם וככתבם ממש בלי חסר ובלי יתר”! כשהתקבל הייטיב לב לרב אב”ד בער סיגעט הביא עמו את השו”ב שלו ר' יצחק אהרן, ולאחר כמה שנים מינהו לראש השוחטים בסיגעט ואגפיה. הרה”ק הייטב לב גם מזכירו בשו”ת אבני צדק (יו”ד צא): 'ומלבד כל זאת אגלה לו סוד שאמר לי השו”ב המובהק דפה מהרי”א נ”י”, וכן (אהע”ז כב): הן' אמת שהשו”ב המומחה דפה מהרי”א נ”י הראה לי מקום בספר גדולי הקדש'. על בנו נכתב: ”כדי להרוות את צמאונו לתורה, ביקש האמרי יוסף ומצא עבורו מלמד משובח, הוא הגה”ח רבי אליעזר שווארץ ע”ה שנתמנה לימים דומ”ץ בעיירה ההונגרית שארשפוטוק, בנו של ראש השו”בים מסיגט רבי יצחק אהרן שווארץ ע”ה, אשר שמו הטוב הלך לפניו כלמדן עצום ובעל הסברה נפלאה, וגם האדמו”ר מסיגט זצ”ל בעל קדושת יום טוב שכר אותו כמלמד עבור בנו העילוי רבי יואליש זצ”ל - האדמו”ר מסטמאר. בילדותו רבי אליעזר שווארץ למד עם החקל יצחק גפ”ת במשך שנים אחדות ביום ובלילה, והמשיכו ללמוד בצוותא בלילות בשנים שהחקל יצחק כבר ישב על כסא אביו וניהל עדה קדושה” (ר”א סורסקי, שושלת ספינקא). בן אחר, רבי מרדכי, המשיך דרכו של אביו כראש השו”בים בסיגעט, וחיבר פירוש על ה'שמלה חדשה' בשם 'לוטה בשמלה' (סיגעט תרע”ד). נכדו, רבי מרדכי צבי ב”ר רפאל שווארץ, כיהן ברבנות בהונגריה, באנגליה, ובארצות הברית (ראה עליו המאור, שנה יד חוברת ג', 'על חכם שלא נספד כהלכה'). בי”א אדר תר”פ נסתלק רבי יצחק אהרן. נטמן במרומי הר הזיתים. על מצבתו שהכין בעצמו בחיים חיותו ציוה לחרוט: ”קניתי מחיים ר' יצחק אהרן ב”ר נחום אשר שימש ק”ק סיגוט ושו”ב מ”ח שנים, נ' י”א אדר תר”פ. הסתופף בצילו הטהור של מרן בעל רברי חיים מצאנז זיע”א שמונה עשרה פעמים ”. מקובל בידי המשפחה כי טרם פטירתו אמר כי מי מבני המשפחה שיזדקק לישועה כלשהי יבוא להתפלל על ציונו ויזכרהו לטובה. בעלים נוספים: הספר היה שייך לרבי חיים אלעזר אלתר, בנו של הגה”ק מפאביניץ, בן השפת אמת מגור. בגיליונות הספר מספר הערות. בדף הפורזץ, רשימה בכ”י של מובאות בספר בשם צדיקים קודמים. כנראה שאלו מכתיבת רבי יצחק אהרן שווארץ. רשימה זו מדגישה את העניין המיוחד שהיה לרה”ק ה'ייטב לב' לצטט בספרו מאמרים מצדיקים אחרים. הדבר מודגש במיוחד בשורה השלישית של הרשימה המפנה למאמר בשם ”הרה”ק בנש”ק המפורסם” רבי משה הורוויץ מראזוואדוב זיע”א, נכד הגה”ק מרופשיץ. הרבי מראזוואדוב היה חתנו של ה'ייטב לב”. הוא הקפיד ביותר שלא ידפיסו דברי תורתו, ואף אמר שהוא ינקום בחוזק במי שיעז להדפיס דברי תורתו. בעקבות זאת, סיפר כ”ק מהר”ם זילבער מסטוטשין (דעהו, גליון רמ”א) שתמה מאוד למצוא מאמר שלם כאמירתו בספר 'רב טוב'. את תמיהתו הוא הביע לפני רבו, האדמו”ר מסטוטשין זיע”א. סיפר לו רבו מעשה שהיה כך היה: בתו של ה'ייטב לב', הרבנית מראזוואדוב, שבתה בבית אביו. כששבה לביתה אחרי שבת, שלח ה'ייטב לב' את משמשו ללוותה בדרכה, וציווה עליו שכשיבוא בחזרה - יביא איתו דברי תורה שאמר חתנו באותה שבת. ואם לא יביא, אמר ה'ייטב לב', יפוטר המשמש ממשרתו... בבואו לראזוואדוב, אמר המשמש לרבי שחותנו ביקש שישלח לו כתבי תורתו מאותה שבת. נענה הראזוואדובר ואמר: ”בשום פנים ואופן!!”. בכה הגבאי והתחנן, פרנסתו תלויה בזה, הוא יפוטר... נענה ואמר: לקפח פרנסת יהודי איני יכול - קח לך... וכך נכלל המאמר על פרשת ויצא בספר זה. ובכוונה איים כך על הגבאי, שכן ידע שרק באופן זה יוכל להוציא מחתנו דברי תורה בכתב...