בידספיריט | מהדורה יחידה! ספר תורי זהב

מהדורה יחידה! ספר תורי זהב על שיר השירים מאת אב”ד מיינץ רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר. גאון ישראל מופת הדור כבוד קדושת שם תפארתו (החת”ס) - מהדורה יחידה! ספר תורי זהב על שיר השירים מאת אב”ד מיינץ רבי הירץ אברהם נפתלי שייאר. מגנצא תרל”ה יצא לאור ע”י נכדו רבי שמואל באנדי מהדורה יחידה. [2], תנא, [17], עמ'. הרב אברהם נפתלי הירץ שייאר (תקי”ד – כ”ב בתשרי תקפ”ג) היה רב, מקובל וראש ישיבה, רבה של מיינץ, ומחבר ספר ”תורי זהב” על שיר השירים. נולד בפפד”מ לרבי יעקב משה דוד טבלי, ראש ישיבת מיינץ, תלמידו של ה”שב יעקב”. לאחר פטירת אביו ישב במקומו כראש הישיבה במיינץ, תפקיד בו כיהן יותר מארבעים שנה. העמיד תלמידים הרבה, ביניהם רבי יעקב עטטלינגר, בעל ה'ערוך לנר'. סירב לכהן ברבנות, אך נאלץ לקבל על עצמו רבנות מיינץ בתקס”א. בתקופתו שלט נפוליאון בונפרטה במיינץ. עם הקמת הסנהדרין של פריז בשנת 1806, התמנה לחבר בו. אך לאחר שהוחלט בה על הקמת קונסיסטוריות בכל מחוז, ולאחר שהקונסיסטוריה הובילה לשינויים לרעה בעיניו של רבי הירץ, התפטר מרבנותו בשנת תק”ע, ושב לרבנות רק לאחר נפילת נפוליאון וסיום הכיבוש הצרפתי (הקדמת המו”ל, יד ע”ב). החת”ם סופר  שהיה תלמידו של אביו רבי טבלי שייאר והכירו משנותיו בישיבתו, פנה אליו בתוארי כבוד כמו 'גאון ישראל', 'מופת הדור' ו'כבוד קדושת שם תפארתו'. היה מגדולי הלוחמים ברפורמה. בשנת תקע”ד חלה אנושות במגפה שפרצה בעיר. הגיע לערפול חושים, ולא זכר מה היה, אך קרוביו סיפרו לו שדיבר בדברי תורה, בעיקר בפסוקי שיר השירים. חזרו לפניו על הדברים שאמר, והבין שאף ששמעו – לא הבינו את עומק דבריו. הוא אף מוסר רמזים שאמר – ו מבאר באריכות עומק הדברים שנאמרו במצב הקרוב למוות (שם כא ע”א). קיבל על עצמו לחבר חיבורו ”תורי זהב” על שיר השירים, בה היה עוסק מידי שבת. העיד שנוספו לו שנות חיים כדי לסיים חיבור הספר (מתוך הקדמת נכדו המו”ל). מפניני הספר: 'והיית אך שמח', 'וישאר אך נח', שהיה גונח וכוהה דם, גם כאשר כואב וצועקים 'אך', והיית אך שמח. תוכחה נגד ההולכים בגילוי ראש (לז ע”א), נגד שינוי השמות לשמות לועזים ולבושי גויים (עה ע”ב), סיפור על רבי שמעון מוציק אב”ד הגנאו ומסירות נפשו בגזירות רובספייר [בשלטו הטרור נגד הדת בעקבות המהפכה הצרפתית]. נפטר בעירו מיינץ לאחר חג הסוכות תקפ”ג (שם יח ע”ב). הספדו של רבי וולף המבורג עליו נדפס בספר ”אלון בכות”. ספרו ”תורי זהב” על שיר השירים הודפס על ידי נכדו רבי שמואל בונדי בשנת תרל”ה. הספר משלב פרשנות קבלית עם דברי דרש. בסוף הספר הודפס מאמר על מגילת אסתר בשם ”שקל הקודש”. הנכד המו”ל הוסיף ביאורים משלו למגילת אסתר, וכן מאמר 'ברית קודש' על מצות מילה, ועוד קונטרס 'תורה אור', ליקוטים ודרושים שונים. בעלים: בכריכה האחורית: ”משה ענגעלמאן הדר טוורדע 8”. הגה”ח רבי משה ענגעלמאן מוורשה [רחוב טוורדע 8], נגיד מחסידי סוכטשוב וגוסטינין, נזכר בספר 'אביר הרועים' על האבני נזר (סי' רי, ע' קי): ”ועוד סיפר לי החסיד הגביר ר' משה ענגעלמאן מוורשא ששמע מפי הק' של הרה”ק איש אלקים רי”מ זצ”ל מגאסטינין”. בעמוד רע”א בספר – הערה בכתב-ידו של ר”מ ענגעלמאן. בעלים נוספים: חותמת ”יעקב יוסף מאזעס מוורשה”.