בידספיריט | ספר קהלת יעקב לרבי ישראל


ספר קהלת יעקב לרבי ישראל יעקב אלגאזי - 'הסכמת הרה”ק מצאנז הדברי חיים – בחתימת יד קדשם משנים מגדולי תלמידיו! - ספר קהלת יעקב, על כללי הש”ס, מאת רבי ישראל יעקב אלגאזי. נדפס בביה”ד של ר' זלמן ליב פלעקיר ור' אורי זאב סאלאט ור' ישראל אלימלך שטאנד, למברג תרכ”ב (1862). הרב ישראל יעקב אלגאזי (ת”ם, 1680 – י' בתמוז תקט”ז, 1757), היה מחכמי איזמיר וירושלים, שימש כראש ישיבת המקובלים בית אל משנת תקי”א וכראשון לציון משנת תקט”ו עד לפטירתו. בנו הוא מהרי”ט אלגאזי. בספר קהלת יעקב באו גם דברי מהרי”ט בלשון 'אמר הבן'. נדפס לראשונה בסלוניקי תקמ”ה ע”י חתן בנו של המחבר, רבי ניסים פרחי, וכאן לראשונה בדפוס יפה אותיות נאות. הדברי חיים ותלמידיו: בראש הספר מופיעה הסכמה אחת בלבד: של מרן ה'דברי חיים' מצאנז הכותב על רבינו המחבר ש”היה מפורסם על פני תבל בחכמתו וצדקתו... ועקבותיו לא נודעו, וחידושיו היו נעלמים...”. תאריך הסכמת הדברי חיים 'יום ו' עש”ק ויקרא לסדר ולפרט לרצון להם לפני ה' לפ”ק צאנז'. האותיות המודגשות עולות תרכ”ו – והספר נדפס בשנת תרכ”ב 1862 לפי המופיע בשער. אלא אם נאמר ששם ה' לא נכלל ובטעות הודגשה, או שבא לה' אלפים – אך זה לא תואם 'לפ”ק'. בעלים: רבני צאנז + כיתוב חידוש בקבלה בכתב-יד: בעמוד השער חתימת בעלים: יהושע העשיל וואלערשטיין. רבי יהושע העשיל וואלערשטיין היה אב”ד ריישא, מגדולי גליציה, תלמידו של הרה”ק ה”דברי חיים” מצאנז. חיבר שו”ת שדה יהושע וספר דרשות כרם יהושע. נפטר תרס”ד. בכריכה, חתימת בעלים: קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני ??? הק' יצחק האבד”ק סאקלוב . רבי יצחק הבנשטריט היה אב”ד סוקלוב שבגליציה, ליד ריישא. הדברי חיים מצאנז משיב אליו בשו”ת דברי חיים ח”ב יו”ד סימן ב' [מיום ה' פקודי תרי”ט]: ”לידידי הרב הגאון הגדול החסיד וכו' מו”ה יצחק אבד”ק סאקאלאב יע”א”. ומסיים: 'כל זה נראה לפענ”ד ברור אך מה אני הדל, ואתם עשו כטוב לפני ה'. כל זה כתבתי לדינא אך מעלת כ”ת ובית דינו סמוכים ובדבר הזה אין לדיין אלא מה שעיניו רואות וה' עמכם והיו שלום'. ראה פריט 121 - ספרו של הגביר החסיד ר' אבאלי אינגבער, מחותנו של רי”ה וואלערשטיין, וחמיו של רבה של סוקולוב אחרי רבי יצחק הבנשטריט.   חתימות בעלים נוספות: יוסף וואלערשטיין, הערץ וואלערשטיין, יצחק חיים וואלערשטיין [שם אביו של רי”ה אב”ד ריישא]. בסוף הספר בכת”י קטע קבלי עמוק. להלן העתקת חציו הראשון: 'אליהו בארבע כי בראשית מ' נחמיה בן חושיאל מנחם בן עמיאל אליהו, וכן בראשית מ' חלחליאל קרספיהאל סגדיה גדריה, שמבוא אליהו מותר לקבל טיפת דמים מולד הנימול [הערת הכותב: ראה עמק המלך (כסא הכבוד פרק יז) שכתב על המלאכים הנ”ל: 'הם ממונים לקבל טיפי הדמים היוצאים מהתינוק הנימול ומקריבים אותם לפני הקב”ה ואז הוא יתברך מתמלא רחמים על ישראל ומרחם עליהם ולפי שהיכל זה בסוד יסוד כאמור לכן מקבלים המלאכים שבו הדם היוצא מהמילה שהוא סוד יסוד גם כן כנודע וגם בהיכל זה יש בו סוד דמו של יצחק אבינו עליו השלום'] והוא עתיד לעשות שלום בעולם מ' י”ג חסד [הכותב: 13*72 = 936, כי ם' עולה 600], כי בהריאל גזוריה אהריאל יהדניאל שהן ת”ת ול”ו ועם כ”ה אותיות [נוסף מעל לשורה: וד' שמות ע”ה] שלהם הן ק', ובמספר גדול הן מ' תתל”ו ס”ה תתקל”ו מ' שלום בם' רבתי אשר ח' מלאכיך'...