בידספיריט | ספר ברכת אברהם, קהלת -

ספר ברכת אברהם, קהלת - דפוס ראשון ווארשא תקע”ה, הסכמות החוות דעת ורבי עקיבא איגר! - ברכת אברהם, באור על מגילת קהלת, לרבי אברהם ב”ר צבי הירש קצינאלינבוגן מלאסק, ווארשא תקע”ה – מהדורה ראשונה . בראש הספר מופיעות הסכמותיהם של רבינו עקיבא איגר, רבינו יעקב מליסא בעל החוות דעת, מהרא”ל צינץ ועוד. יש הבדלים בין העותקים: יש שנוסף דף של משלמי דמי קדימה ודף נוסף עם הקדמה והתנצלות בן המחבר בתוספת ברכה לאמו. יש שבמקום הברכה לאמו נוספה הסכמת רבי משה שלמה זלמן אב”ד קראקא. ובעותק זה אין שני דפים אלו, וכן בעותק הרשום בקהלת משה ווינר. הגאון הקדוש רבי אברהם אביש קצינאלינבוגן מלאסק , גדול בתורה ותופס ישיבה, אותה החזיק מכיסו, כי נתברך גם בעושר. לימים, פרצה שריפה וכילתה את כל אשר לו ונשאר עני מרוד. אז התחזק בתורה וכתב ספריו, וקיווה להדפיסם בחייו. נקרא לכהן כמו”ץ ומגיד מישרים בעיר סאכאטשאב, שם נלב”ע, והניח אחריו בן צעיר, רבי יהושע שמואל, ובטרם הוציא לאור את ספריו. בנו גדל ומצא את כתבי אביו מוכנים לדפוס, וקיבל הסכמות גדולי הדורות. תולדותיו של רבי אברהם אביש קצנעלענבויגן וסקירת ספר ברכת אברהם תמצא בספר 'עיר לאסק וחכמיה' (פ”ז גליקסמאן, לודז' תרפ”ו). הסכמה מרתקת לספר היא של: ”מחותני הרב המאה”ג מו”ה אברהם כץ מלאסק שד”ר מירושלים עה”ק תובב”א בעמ”ח ס' עין פנים לתורה וס' וחשב לו הכהן”. כאן יש להעיר על בלבול שנוצר בין הביבליוגרפים, מפני שרבי אברהם כ”ץ מירושלים לא היה מחותנו, אלא דודו! ויש לדעת, כי המילה 'מחותן' לא שימשה בימיהם כפי שנהוג היום, לכנות הורים שילדיהם התחתנו זה עם זו, אלא כל קירבת משפחה שנוצרה על ידי חיתון, כגון בעל דודתו או דוד אשתו - קרויים מחותנים. החסיד הקדוש רבי אברהם כ”ץ היה מגדולי ירושלים , ונשלח כשד”ר בקהילות הגולה. על ספרו וחשב לו הכהן הסכים בעל הפרי מגדים, וכותב ”עבר עלינו איש קדוש שלוחא דרחמנא מירושלם עיה”ק אברם הוא אברהם העומד בצדקתו הרב המופלג לו עשר ידות במעלות ומדות תרומיות”. חיבר גם ספר ושב הכהן וספר בית יעקב. כריכה חדשה נאה.