בידספיריט | ספר חיים ושלום למהר”ח פלאג'י

ספר חיים ושלום למהר”ח פלאג'י דפו”ר, עותק מיוחס, כרוך עם ספר מיגון לשמחה לרבו של מהר”ח פלאג'י - עם רישום בכתי”ק - ספר מיגון לשמחה, שאלוניקי תקנ”ה - לרבי יצחק גאטנייו, עם רישום בכתי”ק תלמידו המובהק, הגה”ק רבי חיים פלאג'י זיע”א!! כרוך עם ספר  חיים ושלום , איזמיר תרי”ז - למהר”ח פלאג'י - עם חתימת והגהות ידידו, רבי רפאל חיים פרץ זצ”ל, בעל 'זכרנו לחיים'.  מהדורות ראשונות יקרות המציאות  א', ספר חיים ושלום, ארבעים ואחת שאלות ותשובות לחלק אבן העזר, מאת הגאון הקדוש רבי חיים פלאג'י איזמיר תרי”ז – מהדורא ראשונה. עם רישום בעלות והערות של הגאון רבי רפאל חיים פרץ . ב', הלכות שמחות למהר”ם מרוטנבורג, עם ביאור 'מיגון לשמחה', מאת הגאון רבי יצחק גאטינייו בעל 'בית ישחק', שאלוניקי תקנ”ב [או תקנ”ה?] מהדורה ראשונה  עם רישום בכתב יד הגר”ח פלאג”י זיע”א!! גאון איזמיר, רבי יצחק גאטינייו בעל 'בית ישחק' ו'בית מועד' (נפטר בין תק”ס – תקע”ג), בנו של רבי אליקים בעל 'תועפות ראם' ועוד. היה רבו של רבי חיים פאלאג'י המכנהו ”אדוני מורי הקדוש” .  הספר לא נשלם בדפוס, ונדפס עד סימן ל”ב בלבד. הדפים שנדפסו השתמרו ביד תלמידו המחבר הגאון הקדוש רבי חיים פאלג'י שחיברם לכמה עותקים מספרו, חיים ושלום חלק א', לאחר יותר מ60 שנה מאז שנדפס [ראה 'ארשת', (ח”ג, תשכ”א, עמ' 112-111, מס' 28-27), ובמפעל הביבליוגרפיה]. כיוון שלספר לא נדפס שער, כתב הגר”ח פלאג'י בכתב יד קודשו, בראש הספר: ”ספר מיגון לשמחה חיברו מורי הרב המובהק כמוהר”ר יצחק גאטינייו ז”ל בעל ס' בית ישחק וסי' בית מועד זיע”א”. בעלים: רבי רפאל חיים בנימין [ככל הנראה השם 'בנימין' נוסף לו בגיל מבוגר, אינו מופיע ברישום כאן ובחתימת תשובותיו] פרץ היה רב בקושטא ובצ'לנקה, אב בית דין במגדלים (דרנדלים) ובגליפולי, ומחבר ספר 'זכרנו לחיים'. נולד בשנת ה'תק”ע (1810) לרבי אברהם פרץ, דיין בקושטא ומחבר ספר 'אבני שהם', ממנו למד תורה בצעירותו. למד בקושטא מפי רבי משה פריסקו ונעשה שם לדיין. כיהן כרב בדרדנלים, בשנת התרכ”ז עבר לשמש כרבה של גאליפולי, אז גם פרסם את ספרו הראשון, זכרנו לחיים חלק א', שם גם התכתבות עם הרב אברהם פאלאג'י. הסכים לספר של רבי שלמה חאלילייו, שו”ת ”אמר שלמה” בשנת התרכ”ד. השדי חמד מזכירו לשבח ואף כותב עליו: ”והן עתה נדפס ספר זכרנו לחיים לאחד המיוחד מרבני דורנו מר ניהו הרב מהר”ח פרץ מר בריה דהרב אבני שהם ז”ל”. אף מהר”ח פאלאג'י כותב אליו בתשובה: ”אחד מאיר עיני חכמים, מבחר עצמים, העיר הגדולה של חכמים קושטא רבתי פלפלא חריפא שדעתו יפה, דין הוא הדר מעלת החכם השלם והכו' עצום ורב כמוה”ר רפאל חיים פרץ נר”ו יאיר אורו” (חקקי לב, ח”ב חושן משפט סימן א). נפטר בשנת ה'תר”ם (1880) לערך. בשער הספר חתימת הגאון הנודע רבי רפאל חיים פרץ בעל 'אבני שהם' ורבה של גלאפולי – לאורך הספר הגהות נאות בכתב ידו, בהם משיג על דברי המחבר, ומציין למה שכתב בספרו 'זכרנו לחיים'. בעלים נוספים: איכשהו, הגיע הספר מטורקיה לטיטואן, שם בא לידי 'יורשי הרי”ץ ן' וואליד ז”ל', הלוא הוא המקובל הנודע שקברו מוקד ישועות, רבי יצחק ן' וואליד רבי יצחק בן וואליד (מכונה מהריב”ו או הנר המערבי; תקל”ז - ט' באדר תר”ל). היה מקובל, מגדולי רבני מרוקו, אב בית הדין ורבה של קהילת יהודי תטואן במשך כ-40 שנים. מחבר שו”ת ”ויאמר יצחק”. בספר באו חותמות של ישיבת 'תולדות יצחק' בטיטואן, ישיבה שהתקיימה בקומה השניה של בית הכנסת על שם רבי יצחק ן' וואליד. בית הכנסת משמש היום כמוזיאון, והוא עודנו בחזקת 'יורשי הרי”ץ ן' וואליד'. מתוך הערותיו של בעל 'זכרנו לחיים' בכתב-יד קודשו על הספר: בחיים ושלום ע' ג' 'כי יש לנו עוד כלל מוסכם כי במקום שהראב”ד לא השיגו להרמב”ם הוא הוראה דס”ל כוותיה'. נכתב עה”ג: לפע”ד אינו מוסכם, ע' בספרן זכרנו לחיים ח”ג קסז ע”ז. נה ע”ב: מדוע לא זכר ש' .............................. שדנתי בספרן זכרנו לחיים א”ע..........מערכת השי”ן ע”ש. פא ע”ב וע' בספרן זכרנו לחיים ח”א י”ד מערכת דיעבד אות א'............. דע”כ דיש חולקים ע”ז.... ובקי בחדרי תורה איך לא זכר מזה..... רבינו המחבר ז”ל כלן בשולי.