בידספיריט | דפוס רבי ישראל ב”ק -

דפוס רבי ישראל ב”ק - עותק מיוחס! ספר קול אריה, מהגאון רבי אריה ליב חריף אב”ד האמלע – מהדורה ראשונה בחתימת קודשו של רבי יעקב ביבאס זצ”ל - קול אריה ”ספר קול אריה, והוא פלפולא חריפתא על סוגיות הש”ס תלמוד בבלי מאת הרב מו”ה אריה ליב חריף זצ”ל שהי' אב”ד ור”מ בק”ק האמלע, שהיו טמונים וגנוזים... עד בוא נכדו (הרב שניאור זלמן בן מנחם מנדל מעה”ק חברון), בעזרת ידידי עליון... סי' עבדאלא מאיר ואחיו הגבירים אשר הזילו זהב מכיסם לאדפוסי הדרא ע”ש כבוד אביהם סי' דוד ששון זצ”ל”. הספר חתום בחתימת קודשו של רבי יעקב ביבאס זצ”ל, אחד מחכמי המערב שעלה לירושלים עם רבי דוד בן שמעון [הדב”ש] ונפטר בצעירותו. הוא נרכש מעזבונו על ידי רבי יוסף הכהן, מי שדאג בהמשך להדפסת ספרי הר”י ביבאס. ירושלים – דפוס ישראל ב”ק (ראה להלן) תרכ”ו לספר שני שערים, בשער המקוצר שלפני השער הראשי חסר שם המדפיס, והשנה היא אריה שאג מי לא יירא לפ”ק [תרכ”ב!]. ההסכמות: הסכמות רבי חיים דוד חזן, רבי חי רפאל ידידיה אבואלעפיא, רבי דוד בן שמעון, רבי אליהו סלימאן מני, רבי משה נחמיה כהנא [צ”ל כהניו], מחודש טבת תרכ”ו. בני הגאון רבי מנחם מנדל שניאורזון מליבאוויטץ [ה'צמח צדק']: רבי ברוך שלום, רבי יהודה ליב [הרבי מקפוסט], רבי חיים שניאור זלמן [הרבי מליאדי], רבי ישראל נח [המהרי”ן מניעזין], רבי שמואל [הרבי מהר”ש]. רבי זלמן זאב מ”מ דק”ק וילנא. רבי יצחק אייזיק האב”ד דק”ק וויטעבסק. רבי מאיר ליבוש - ה'מלבי”ם'. רבי ישראל מסלאנט. מהרי”ל דיסקין.  ר' עקיבא לעהרן. הערוך לנר. ר' נתן אדלר. ר' אשר שטערין הגאב”ד דק”ק האמבורג. אחרי ההסכמות: הקדמת המביא לבית הדפוס, ר' שניאור זלמן מנדילוביץ מחודש טבת תרכ”ו, ובה פרטים רביעניין על המסעות הרבים שערך. חותמת מוזרה בסוף ההסכמות הרה”ג ר' יעקב ביבאס זצ”ל בעלים: בשער הראשון: ” קניתי אותו מעזבונו של הרב ר' יעקב ביבאס ז”ל, ע”ה יוסף כהן יצ”ו” . בשער השני: לעבודת קוני הצעיר יעקב ביבאס ס”ט . על רבי יעקב ביבאס נכתב (ש. דיין, חכמי המערב בירושלים, ע' 109): 'מבין תלמידיו המובהקים ביותר של הרב צוף דבש [רבי דוד בן שמעון, תקפ”ו-תר”מ], יש לציין את הרב המובהק הרה”ג יעקב ביבאס זצ”ל יליד רבאט-סאלי [מרוקו], אשר הצטרף לרבו ועלה לירושלים. לימים נתפרסם רבי יעקב כאחד הרבנים המובהקים אשר לו יד ושם בכל מכמני התורה, ויהי לאחד הרבנים הגדולים בקרב העדה המערבית ומאישיה המובהקים והפעילים. הוא חיבר ספר שארית יעקב, שיטה על כמה ממסכתות הש”ס ועוד ליקוטים על הרמז”ל והשו”ע חלק או”ח ויו”ד וקצת שו”ת על חו”מ. הספר הנזכר יצא לאור על די תלמידו רבי יוסף הכהן ז”ל, ונלוה אליו ספר שערי תורה, דברי מוסר על מעלות התורה וכבודה, ירושלים תר”מ. בהסכמות הרבנים על הספר הנזכר צויין כי רבי יעקב ביבאס זצ”ל הוא הוא אשר יסד ותקן בק”ק המערביים הי”ו להתפלל בכל יום תמיד עם הנץ החמה'. נראה שרבי יעקב ביבאס נפטר צעיר, שכן בהקדמת ספר 'שארית יעקב' מזכיר רבי יוסף כהן שהניח בן ובת שטרם נישאו. דפוס ישראל ב”ק : מראשוני המדפיסים בארץ הקודש והמדפיס הראשון בירושלים, רבי ישראל ראה בעבודתו ”מזבח הדפוס” וכך כתב בהקדמה לספריו הראשונים: ”והדפסתי אותם בקדושה ובטהרה, כי האותיות שעשיתי המה בתמונה אשר חנני ד' דעה לעשותם” ובסוף ימיו כתב: ”ולא באתי להתפאר במעשי ידי, כי הוא הנותן לי כח לעשות חיל, והדפוס שלי הוא קודש כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כלם נעשים על ידי, ובכל הדפוס שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה על ידי אחרים וכ”ש אותיות שנעשו ע”י גויים כי האותיות המה קדושות וצריכים לכוון בעת עשיתן שבהם נעשו שמים וארץ הגם שגם אנכי בער ולא ידע כוונתם ולכוון כוונתי על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ” (שו”ת כפי אהרן תרל”ד). אין פלא כי בישיבת המקובלים 'בית אל' הקפידו להשתמש בספריו של רבי ישראל ב”ק. המדפיס הנודע רבי ישראל ב”ק (תקנ”ז-תרל”ה) נולד בברדיטשוב והיה מתלמידי האדמו”ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי ישראל מרוז'ין. מסורת היתה ביד המשפחה כי הינם מצאצאי מדפיסי ליוורנו ופראג. משחר ילדותו ר' ישראל היה אומן יד בכל והתמחה ביציקת אותיות. בשנת תקע”ה פתח את דפוסו הראשון בברדיטשוב, שם הדפיס כ”ו ספרים, ביניהם את הספר קדושת הלוי לרבי יצחק לוי מברדיטשוב. ר' ישראל היה גם מיוצקי האותיות עבור הדפוס הנודע בסלאוויטא. לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ”א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ברעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ”ז. בשנת תר”א, הקים ר' ישראל ב”ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים באותיות עבריות, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר”כ. כחסיד הקשור בכל נימיו לרבותיו האדמו”רים ולר' ישראל מרוזי'ן בפרט, פעל רבות לביסוס עדת החסידים ביישוב הישן בירושלים, הרחיב וביסס את כולל 'ואלין' (הכולל החסידי) בירושלים. לעת זקנתו העביר את מפעלו הכביר לבנו ר' ניסן, והקים בית מדרש בחצרו שם היה יושב ולומד, הספר האחרון שהדפיס בחייו היה בשנת תרל”ה.