בידספיריט | בנימין זאב הרצל - לוט

בנימין זאב הרצל - לוט של ארבעה (4) עיתונים - העלאת עצמות הרצל וקבורתו בארץ , 1949 - לוט של ארבעה (4) עיתונים - בנימין זאב הרצל.  1. עיתון הדור 16.8.49 כ׳א באב תש״ט - הערב תעבור תל אביב על פני ארונו של חוזה מדינת היהודים . 2. עיתון על המשמר 17.8.49 כ׳ג באב תש״ט - הרצל נטמן בבירה הנצחית - ארון הרצל בחצר המוסדות בירושלים  3. עיתון חרות 17.8.49 כ׳ג באב תש״ט - המוני ישראל מרכינים ראשם  בפני ארונו של הרצל  - אין זו יותר אגדה!  4. עיתון מעריב 17.8.49 כ׳ג באב תש״ט - ויקברו אותו בעיר דוד - עטוף פרוכת בצבע תכלת לבן - עומד הארון בשדה התעופה בלוד. מגע ראשון עם אדמת המולדת. בכל אחד מהגליונות - 4 עמודים.  כתמי הצהבה - סימני קיפול מצב כללי טוב קבורת בנימין זאב הרצל בישראל נערכה ביום רביעי, 17 באוגוסט 1949. ארונו של הרצל הובא מאוסטריה לישראל ב-16 באוגוסט, הוצב בכיכר הכנסת לחוף ימה של תל אביב ובירושלים ונקבר בטקס ממלכתי בפסגת הר הרצל. הרצל נפטר בעיר וינה ב-3 ביולי 1904, והוא בן 44. הוא נקבר באחוזת הקבר של משפחת הרצל בבית העלמין דבלינג בווינה. בצוואתו הורה כי ”רצוני להיקבר בארון של מתכת, באחוזת הקבר ליד אבי, לשכב שם עד שהעם היהודי יעביר את גופי לארץ ישראל”. הרצל ציווה כי גם הוריו ואחותו יובאו לקבורה שם. לאחר הקמת מדינת ישראל, בשלהי מלחמת העצמאות, ניגשו שלטונותיה לקיים את צוואת הרצל. לשם כך הוקמה בחודש נובמבר 1948 ועדה משותפת לממשלת ישראל, הכנסת, ההנהלה הציונית, הוועד הפועל הציוני, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד וחברי הקונגרס הציוני הראשון. כיושב ראש הוועדה שימש שר הפנים יצחק גרינבוים ונשיא הכבוד שלה היה נשיא המדינה חיים ויצמן. ב-10 באוגוסט 1949 הובאה לפני הכנסת הצעת חוק העלאת עצמותיו של הרצל והחוק נתקבל על ידה בו ביום. החוק קבע כי צוואת הרצל תקוים בירושלים ב-17 באוגוסט 1949.