בידספיריט | השולחן ערוך האישי של הגאון

השולחן ערוך האישי של הגאון רבי שלמה זלמן עהרענרייך אב”ד שאמלוי (”השמלויער רב”) – עם עשרות הגהות בכתב ידו, ובהן עדות ששמע מהגה”ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגעט בעל ה”קדושת יום טוב”. - שולחן ערוך אבן העזר עם פירושי באר היטב ופתחי תשובה – מהדורה ראשונה של ספר פתחי תשובה. יוהניסבורג, תרי”ז–תרכ”א (1857–1861). שני כרכים. עותקו האישי של אחד מגדולי פוסקי הונגריה, הגאון רבי שלמה זלמן עהרענרייך, אב”ד שאמלוי, בעל שו”ת לחם שלמה, ובו עשרות הגהות למדניות בכתב ידו המעידות על שימושו הקבוע בספר בעת לימודו, פסיקתו והוראתו. בדף הפורזץ של הכרך השני מופיעה חותמתו של ה”שמלויער רב” , ולצדה רישום בעלות בכתב יד בנו: ” אלו השו”ע שייך לכבוד אמו”ר הרב הגאון... כקש”ת מו”ה שלמה זלמן עהרענרייך נ”י האבדק”ק שאמלויא... יצ”ו ”. הגהות ארוכות וחשובות - הגהה בשם הקדושת יו”ט לאורך שני הכרכים פזורות עשרות הגהות בכתב ידו, ובהן הערות למדניות, מראי מקומות והשלמות. בין ההגהות בולטת במיוחד הגהה ארוכה בחלק א' (סימן ס”ד), העוסקת בדברי הרמ”א לגבי המנהג לשאת אשה בתחילת החודש בעת מילוי הלבנה. בהגהה מביא רבי שלמה זלמן מסורת ששמע מרבו, שלפיה אין להקפיד על כך אלא עד השבוע האחרון של החודש, שכן עד אז נחשב עדיין ”מילוי הלבנה”, ומסיים בעדות אישית: ” וכן שמעתי הגה”צ מסיגעט מו”ה חנני' יו”ט שליט”א ”. פריט מיוחס ובעל חשיבות רבה! הגאון רבי שלמה זלמן עהרענרייך (תרכ”ג–תש”ד), בעל שו”ת לחם שלמה, נמנה עם גדולי הפוסקים ורבני הונגריה בדור שלפני השואה, וכיהן במשך עשרות שנים כרבה של שאמלוי. בני דורו החשיבוהו לאחד מגדולי ההוראה, והחפץ חיים כינהו ”הגאון האדיר”. אף בשנות השואה המשיך לעסוק בתורה ולהדפיס את חידושיו מתוך אמונה וביטחון, עד שנספה על קידוש השם עם בני קהילתו בשנת תש”ד. פירוט: כרך א' (סימנים א–קי”ח): [4], רע”ב דף. כרך ב' (סימנים קי”ט–קע”ח): [4], עה, קעו–שט”ז, [3] דף. דפים כהים עם הכתמות וכתמי זמן לאורך הספרים. רישומי בעלות נוספים בדפי הפורזץ. מצב בינוני–טוב.