בידספיריט | 'פרי מגדים' על יורה דעה


'פרי מגדים' על יורה דעה – זאלקווא, תקע”א [1811] - עותק המהרי”ל דיסקין עם חתימתו וחתימת משפחתו - אביו הגאון רבי בנימין דיסקין ואחיו רבי שמואל. - 'פרי מגדים' על חלק יורה דעה - כולל את החיבורים משבצות זהב על הט”ז ושפתי דעת על הש”ך, עם חידושי דינים וליקוטים מדברי הראשונים והאחרונים, מאת הגאון רבי יוסף תאומים בעל ה”פרי מגדים”. נדפס בזאלקווא בדפוס ר' גרשון הלוי, תקע”א [1811]. עותק המהרי”ל דיסקין בדפי הפורזץ מופיעה החתימה ”יהושע לייב”, חתימתו של הגאון הנודע רבי יהושע לייב דיסקין, לימים רבה של בריסק וירושלים, אשר נודע לדורות בכינויו ”השרף מבריסק”. לצד החתימה מופיעים רישומי בעלות נוספים, ובהם הכיתוב: ”שייך להרב הגאון הגדול החריף ובקי מו”ה בנימין ני”ו אבד”ק הורודנא”, המעיד כי הספר היה שייך לאביו, הגאון רבי בנימין דיסקין, אב”ד וולקוביסק. כן מופיעים רישומים נוספים המצביעים על שייכותו של הספר גם לאחיו של המהרי”ל, הגאון רבי שמואל דיסקין. בדפי הפורזץ נשתמרו רישומים משפחתיים רבים בכתב יד, ייתכן שחלקם נכתבו בידי המהרי”ל דיסקין עצמו. בין היתר נזכר שם אחיו ”החריף ובקי מו”ה זרח בן בנימין”, לצד טיוטות מכתבים. לפנינו עותק מיוחס באופן יוצא דופן, אשר עבר בין כמה מבני משפחת דיסקין המפורסמת, ובראשם המהרי”ל דיסקין , מגדולי התורה וההוראה במזרח אירופה ובירושלים בדורו. השרף מבריסק, הגאון רבי יהושע ליב דיסקין (תקע”ז–תרנ”ח), מגדולי גאוני ישראל בדורות האחרונים. נולד לאביו הגאון רבי בנימין דיסקין, ראב”ד וולקוביסק, וכבר בגיל כ”ה נתמנה למלא את מקומו ברבנות העיר. בהמשך כיהן ברבנות ערים נוספות ולבסוף כרבה של בריסק, שם התאספו סביבו תלמידים רבים ובהם הגאון רבי יוסף רוזין, לימים בעל ה”צפנת פענח”. בשנת תרל”ז, בעקבות רדיפות והלשנות מצד המשכילים, עזב את בריסק ועלה לירושלים. כעבור חודשים ספורים, לאחר פטירת הגאון רבי מאיר אויערבך בעל ה”אמרי בינה”, נתמנה לרבה של ירושלים. שמועותיו ותורתו נתקבלו ביראת כבוד אצל גדולי הדור, ובהם רבי חיים מבריסק, רבי ברוך בער ליבוביץ בעל ה”ברכת שמואל”, רבי אברהם דוב כהנא שפירא בעל ה”דבר אברהם”, וה”חזון איש”. בירושלים ייסד את ישיבת ”אהל תורה”, שהייתה למרכז תורה חשוב, ומתלמידיו נמנה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד. רבנו עמד בפרץ נגד מתחדשים ומחריבי הדת, והנהיג את היישוב הישן בירושלים ביד רמה במשך כעשרים שנה, עד לפטירתו ביום שבת קודש, ערב ראש חודש שבט תרנ”ח. [2], קמא דף. 37 ס”מ.