בידספיריט | פריט היסטורי! חומש מקורי ששימש

פריט היסטורי! חומש מקורי ששימש להשבעת עדים יהודים בבית המשפט הנוצרי בפראג - עם אישור בחתימת הגאון רבי שלמה יהודה ליב רפפורט (שי”ר) – וינה, תרכ”א [1860]. - חמשה חומשי תורה עם הפטרות וחמש מגילות, פירוש רש”י ותרגום אונקלוס. וינה, תרכ”א [1860]. פריט היסטורי נדיר ומעניין עותק מיוחד ובעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, אשר יועד לשימוש רשמי בבית המשפט בפראג לצורך השבעת עדים יהודים. על גבי חומש זה הושבעו יהודים שהופיעו בפני הערכאות האזרחיות, והוא שימש כחפץ משפטי רשמי במסגרת הליכי השבועה. מקורו של מנהג זה בחשדנות שרחשו שלטונות אירופה כלפי תוקפן של שבועות יהודיות, בין היתר בשל אי־הבנת מנהגי התרת נדרים ותפילת ”כל נדרי”. בעקבות זאת נדרשו יהודים במקומות רבים להישבע בשבועות מיוחדות, שלעתים נשאו אופי משפיל. במשך השנים הותר ליהודים להישבע על ספרי הקודש שלהם, וחומשים ותנ”כים ייעודיים הוחזקו בבתי המשפט לצורך זה. החומש בא יחד עם מסמך רשמי בכתב־יד לועזי, בחתימתו של הגאון רבי שלמה יהודה ליב רפפורט (שי”ר), רבה של פראג, המאשר כי ספר זה ראוי לשמש להשבעת יהודים בבית המשפט. עדות מוחשית לייעודו המיוחד של הספר נמצאת בפסוקי עשרת הדברות, שם סומן הפסוק ”לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא”, ומעליו נוספו רישומים בגרמנית המורים על המקום שעליו יש להניח את היד בעת השבועה. הגאון רבי שלמה יהודה לייב רפפורט (שי”ר) (תק”נ–תרכ”ח בקירוב), מגדולי חכמי גליציה ופראג בדורו. נולד בלמברג לאביו הגאון רבי אהרן חיים רפפורט, וכבר בצעירותו נודע כעילוי מופלג ובקי בכל מכמני התורה. בשנת תק”ע נשא לאשה את פרידא, בתו של הגאון רבי אריה לייב הלר בעל ה”קצות החושן”, והיה מקורב לביתו. הוא ערך את המפתחות וההגהות שנדפסו בספר אבני מילואים של חותנו. בשנת תקצ”ז נתמנה לאב”ד טרנופול, ובשנת ת”ר נקרא לכהן כרבה של פראג, משרה רמה שבה החזיק עד פטירתו. אף שנודע כחוקר וכבעל ידיעות רחבות, היה תלמיד חכם מובהק ועמד על משמר המסורת. בפראג פעל לחיזוק חיי התורה והדת בתקופה שבה גברו השפעות הרפורמה, ונאבק לשמירת אופייה המסורתי של הקהילה היהודית בעיר. מפרט: סח, סח, נא, נה, נט + דף נייר בכתב יד. קרעים והדבקות בנייר. סימני קיפול. מצב בינוני. שדרת הכריכה מנותקת משדרת הספר. בעמוד אחד חיתוך הדפים פגע בכותרת. מצב הספר טוב-טוב מאוד.