בידספיריט | מים חיים, אמשטרדם ת”צ -

מים חיים, אמשטרדם ת”צ - חתימת יד קודשם של רבי אביש פרנקפוטר ורבי עקביא איגר ובני משפחתו מים חיים, ביאור ש”ס, רמב”ם, שו”ת ועוד, לגאון ישראל רבי חיזקיה די סילוה בעל ה'פרי חדש', אמשטרדם ת”צ - מהדורה ראשונה. העותק שלפנינו היה שייך לרבי אברהם אביש מליסא 'רבי אביש פראנקפוטר', אשר חתם עליו בחתימת ידו - הספר כנראה עבר לגיסו רבי איצק מרגליות שנתנו לחתנו רבי עקיבא איגר, שחתם עליו את חתימת ידו ואף כתב עליו את הגהותיו - בנוסף בספר רישומי בעלות וחידושים בכתב יד אחיו של רבינו רבי בונם איגר (שכותב שהספר שייך לאחי), וכן רישומי בעלות של בני ריבנו  רבי שלמה ואברהם איגר זיע”א - כל שישילתא דדהבא במקום אחד!  הגהות רבי עקיבא איגר ומשפחתו הספר שלפנינו היה שייך לרבן של ישראל גאון הדורות רבינו עקיבא איגר זיע”א -  אשר כתב עליו את חתימת ידו הקדושה ואף כתב הגהות עלי גליון. - בספר חתימה קדומה של רבינו עוד משנתיו הצעירות, בשם נעוריו 'גינז' ”.. עקיבא גינז מאייזנשטאט ..”. (כך היה חותם רבינו, עד ששינה את שם משפחתו ל'איגר' – כשם משפחת זקינו מצד אמו, הגאון רבי עקיבא איגר הראשון בעל 'משנת דרבי עקיבא'). ספר זה 'מים חיים' נזכר רבות בכתביו של רבינו עקיבא איגר - ואף יש בהגהות עליו מעט מגבילות להגהות שלפנינו. בחידושיו למשנה (ברכות פרק ב' משנה ה), מציין רבינו לדברי ה'מים חיים', לפנינו כותב רבינו הגהה ארוכה על דבריו אלו ”, ..לא זכיתי להבין דבריו ..”. - לפנינו נחסף לראשונה 'גליון רעק”א' על ספר מים חיים, מעצם כתב ידו של תפארת ישראל. בנוסף, בספר רישומי בעלות שהספר שייך לרבינו, בכתב ידו של אחיו הגאון רבי בונם איגר, מתקופת מגוריו בסמוך לחותנו בעיר ליסא. וכן הערה למדנית בדברי ה'אליה רבה' (ככל הנראה ממנו). כמו כן רישומי בעלות משני בניו הגדולים, הגאונים רבי שלמה בעל 'גליון מהרש”א' ורבי אברהם איגר זצ”ל. מתקופת רבנותו של רבינו בעיר מֶרקיש-פרידלנד (שבפרוסיה המערבית). ספרו של רבי אביש מפרנקפורט ספר זה הגיע לרבינו עקביא איגר מאוצרו של הגאון הקדוש רבי אברהם אביש מליסא המכונה 'רבי אביש פראנקפוטר', החותם בדף הפורזץ 'אברהם מליסא' (ראה השוואה לכתב ידו וחתימתו כך, ב 'רפאלי' מכירה 38 פריט 57). ספר זה היה תחת עיונו של רבי אברהם אביש, ואף מציינו בספריו, (ראה 'ברכת אברהם', ברכות, פיעטרקוב תר”ץ, עמ' 86). יתכן מאוד שהספר שלפנינו ניתן מרבי אברהם אביש, לגיסו רבי איצק מרגליות חמיו של רבי עקיבא איגר - שלדברי רבי שלמה סופר מברגסז בשם הגה”ק רבי לייבל איגר מלובלין, היה גיסו של רבי אברהם אבייש (חתן אביו רבי צבי אב”ד מעזריטש - ראה 'מאורן של ישראל', ח”א, עמ' תמג) - וכך התגלל הספר בין גאוני עולם אשר שקדו בו בכוח עיונם הנפלא - וכך גם מובן היטב מדוע טרחו כל בני המשפחה של רבי עקיבא איגר, לחזור שוב ושוב ולרשום שספר זה שייך לרבי עקיבא איגר, ודאגתם הייתה על עותקו המקודש של רבי אברהם אביש!! עוד בספר שלפנינו, שני הגהות בכתב יד, בו מצוטטות הגהות של הגאון רבי מיכאל שמעון אב”ד ברעסלויא. מרן גאון ישראל רבינו עקיבא אייגר (תקכ”ב-תקצ”ח), גאון דורו אביר הפוסקים, אשר כל בית ישראל נשען עליו, מגדולי הלמדנים שבכל הדורות, אשר ספריו הם הבריח התיכון בעולם התורה. נולד באייזנשטאט, לאביו רבי משה גינז ולאמו בת הגאון הנודע רבי עקיבא אייגר הראשון אב”ד פרשבורג בעל 'משנת דרבי עקיבא'. לאחר נישאויו התגורר בסמוך לחותנו בליסא. בתקנ”ב הוכתר לרבה של בעיר מארקיש-פרידלאנד שם יסד את ישיבתו הראשונה. בשנת תקע”ה התעלה לעמוד כרבה של העיר הגדול  פוזנא, בה שימש בקודש כ”ג שנה עד פטירתו. 'גליונותיו' מעטרים את הש”ס והשולחן ערוך, תשובותיו מוזכרות לאלפים בספרי הפוסקים. הגאון הקדוש רבי אברהם אביש מליסא (ת”ס-תקכ”ט), גאון מופלא וצדיק יסוד עולם, בעל רוח הקודש, אשר המגיד מקאוז'ניץ דיבר עליו נפלאות שראה המנורה בבית מדרשו, וכן מסופר על בעל ה'קדושת לוי' מברדיטשוב שהיה בבית מדרשו של רבינו בעיר לוקאבי, והעיד שראה אור גדול זורח על מקומו. אביו הוא הגאון רבי צבי הירש אב”ד מעזריטש. רבינו כיהן ברבנות בערים רבות, ובסוף ימיו הוכתר לרבה של  פרנקפורט דמיין. היה תלמידם המובהק של בעל ה'בית שמואל' על אבן העזר, ושל הגה”ק רבי נפתלי בעל 'סמיכת חכמים'. כמתביו נדפסו ספרים רבים בשם 'ברכת אברהם'. ”..תדע בני חביבי כי בזכרי חסידותו וגודל פרישתו וצדקתו הרבה של כבוד מו”ר אב”ד מפפד”מ, אז נזדעזע כל גופי ורטט וחיל נאחזו כל איברי מהדר רב חסידתו ופרישתו בקודש, גם כמה וכמה דברים נפלאים שמעתי... והיה ידע לבעל רוח הקודש..” (מדברי בעל ה'דברי משפט' אמר על רבינו בתחילת ספר 'קנה אברהם').  ”..אבותינו ספרו לנו מגודל קדושתו  תורתו וענוותנותו .. מעלת הרב הגאון הקדוש המפורסם הלז זצוקלל”ה בנגלה ובנסתר ואין צריך את עדותינו ..” (הגה”ק רבי יעקב דוד מאמשינוב בהסכמתו על ספרו 'ברכת אברהם'). מד דף, מצב כללי טוב מעט בינוני, מעט חסרון בשולי חלק מההגהות, בלאי וטישטוש בהגהה אחת, כריכת עור טובה.