בידספיריט | הואיל משה פראג שע”ב 1612

הואיל משה פראג שע”ב 1612 - מהדורת המו”ל- נדיר ביותר - הואיל משה פראג תע”ב - מהדורת המו”ל  הואיל משה (פראג, 1612), מאת רבי משה מת (1551 לערך – 1606 לערך), פירוש על רש”י על התורה הופיע לאחר פטירת המחבר על ידי בנו רבי אברהם. העותק הנוכחי הוא העותק הפרטי של עורך הספר והמו”ל רבי אברהם מת בן רבנו המחבר הספר היה כנראה העותק הראשון שהגיע מבית הדפוס ונועד לשמש כעותק הגהה לעורך. אנו יכולים למצוא סימוכין להנחה זו על פי מספר עובדות. ראשית, העימוד בעותק שלנו שונה מזה של העותקים המאוחרים יותר. הבדלים אלו מתייחסים ל-18 עמודים הממוספרים באופן שונה מההדפסה המאוחרת. (מג, מב, מג, ס, סד, עח, פ, פד, פא, פו, פז, פה, קכג, קל, קכז, קכט, א, ה) שנית, 30 תיקונים בכתב יד בטקסט מעידים על עבודת ההגהה שלו. (ו, ט, טז, לה, לח, מח, מג, נה, ס, סא, עח, עח, פו, פה, צא, קג, קד, קו, קיח, קכ, קכד, קכד, קלב, קכט, קכט, קלח, קמו, ד, יא) ושלישית, העורך רושם התייחסות לעצמו דרך שלושת ההערות בשער הספר ובאחורי השער. אחד הרמזים החשובים ביותר להדפסת ההגהה הראשונה הזו, מה שהופך את העותק שלפנינו ליחיד בעולם, הם הדפים פא ופה. בשני העמודים הללו לא הודפס הצד השני. על פא, החזית מודפסת והגב ריק. בעמוד פד, החלק האחורי מודפס והחלק הקדמי ריק בשל ארבעת ההבדלים היסודיים הללו מהעותקים המאוחרים יותר, אנו יכולים לדבר על עותק זה כעותק ייחודי של מהדורת פראג המוקדם מאוד ששימש כתבנית להדפסה המאוחרת. רבי משה מת (בערך 1551–1606 לערך) שימש כרב בגליציה. נולד בפשמישל שם נפטר אביו רבי אברהם במות קדושים. תלמידו המובהק של המהרש”ל רבנו שלמה לוריא, לימד בבעלז. לאחר מכן הוא התגורר בוולדימיר-וולינסקי, שם התגורר חמיו ושם כתב את ספרו ”מטה משה” בעניני הלכה [קרקוב 1600] אז כיהן כרב וראש ישיבת פשמישל. מאוחר יותר התגורר בליובומל. בשנותיו האחרונות התגורר באופאטוב. בשנת 1590 היה מראשי רבני פולין שחתמו על פקודה האוסרת ”קניית” משרות רבנות. חיבר: ספר על תרי”ג מצוות (קרקוב 1581), מנהגי מהרש”ל [בתוך: נגיד ומצוה, פשמישל 1870]. חלק מתשובותיו מובאות או מוזכרות על ידי בני דורו ר”ב סלניק והב”ח רבי יואל סירקיס. בהואיל משה שלו הוא מזכיר חידושים שכתב על מסכת יבמות, אך לא פורסמו. מקורות: י' כהן-צדק, שם ושארית (1895), 30–43; הלפרין, פנקס ד”א , 15, 62; יצחק רפאל, בתוך: ספר יובל לפדרבוש (1960), 316–2/ [רשם: הרב טוביה פרשל ז”ל] שני דפים הראשונים עברו שיקום מקצועי