בידספיריט | מגילת קלף - מחגי הפורים

מגילת קלף - מחגי הפורים של יהדות מרוקו [כונה: פורים סבסטיאן] מאה ה19 - מגילה כתובה על קלף - תיאור הצלת יהודי מרוקו   [טאנג'יר, מרוקו, המחצית השניה של המאה ה-19]. דיו על קלף; עץ חרוט. כתיבה מרובעת יפה, על גבי שתי יריעות קלף. המגילה מגוללת על ידית עץ מקורית. המגילה מורכבת משתי ”מגילות” שהיו נקראות בשני ימי ”פורים קטן” שנחגגו בטנג'יר ובערי מרוקו.  מגילה אחת היא תיאור ההצלה של ”פורים די לאס בומבאס”, ואחריה מגילת ההצלה של ”פורים סבסטיאן”. ”פורים די לאס בומבאס” (=פורים של הפצצות) נקבע כחג לדורות בקרב יהודי טנג'יר לאחר נס ההצלה של יהודי העיר בשנת תר”ט (1849), כאשר אניות צרפתיות הפציצו את העיר טנג'יר מהים, ואזור מגורי היהודים ניצל מפגיעה. חכמי העיר תקנו לחגוג ”פורים קטן” לזכר נס זה מדי שנה ביום כ”א באב. סיפור הצלה זו נכתב במגילה שלפנינו והיה נקרא מדי שנה ברוב עם בקהילה כפי שקוראים מגילת אסתר, וחגגו את היום בשירות ובתשבחות. וזו לשון המגילה:  ”נעשו לנו נסים ונפלאות... כי בימים ההם ובעת ההיא, הנה המלכים נועדו, מלך צרפת עם גדול אדוננו הוא מלכנו ועל ריב יעמדו למשפט... ויהי היום... ואנחנו שקטים ושאננים... והנה על שפת הים, לחוף אניות... כתרונו הקיפונו, הרבה שלוחים ממלך צרפת, לשלוח סוללות על מחננו... ונשמע וימס לבבנו... ונצעק אל ה' אלקי אבותינו... וכמו דגים במצודה נלכדנו... והנה קול רעש גדול רתת ושברים, קול פחדים, באזננו שמענו אבנים גדולות מכור הברזל הנקראים בומבאס...”. את פורים סבסטיאן קבעו בעקבות נס הצלת יהודי מרוקו בשנת של”ח (1578), בעקבות נסיונו של סבסטיאן מלך פורטוגל לכבוש את מרוקו מידי שליטה הוא המלך מולאי עבד אל מליק. למלך מולאי התחבר גם אליו המלך מולאי מוחמד, שהיה קודמו במלכות מרוקו, והודח ע”י אל מליק עצמו.  מלך פורטוגל שלח למרוקו צבא ענק של כ-17,000 חיילים שהגיעו בצי כביר של כ-500 אניות. בתרגיל הסחה חכם ”משך” הצבא המרוקאי את צבא פורטוגל לפנים הארץ. חיילי הצבא הפורטוגלי צעדו חמישה ימים בקיץ הלוהט של מרוקו כשהם סוחבים עמם ציוד כבד, ולבסוף נערך הקרב עצמו סמוך לעיירה אל קסר אל כביר. זה לקח פחות מארבע שעות להכריע את הצבא הפורטוגלי. שמונת אלפים החיילים נהרגו בשדה הקרב, בנוסף נשבו 15,000 איש. בין ההרוגים היו גם לא פחות מהמלכים עצמם הן מלך פורטוגל סבסטיאן והן מלך מרוקו אל מליק. המלך השלישי - מולאי מוחמד הטביע את עצמו בעקבות המפלה, וכך מתו שלושת המלכים ביום אחד. מאז נודע הקרב כ”קרב שלושת המלכים”. מלחמה זו גרמה לשינויים מבורכים במצב וגורל יהודי מרוקו. בטרם המלחמה הזו הגיעו, לפי המסופר, שני אנוסים שהיו חיילי צבא פורטוגל, אל יהודי מרוקו וגילו להם שבכוונת מלך פורטוגל לכפות את התנצרות היהודים, לאחר שיכבוש את מרוקו. אור לכך קבעו יהודי מרוקו את חגיגת ”פורים קטן” לזכר הנסים, בכל שנה ביום ב' של ראש חודש אלול, בשירה והודאה ובביטול מלאכה. חג זה כונה בפי יהודי מרוקו ”פורים סבסטיאן”, או ”פורים די לוס קריסטיאנוס” (=פורים של הנוצרים). השמועה על נפילת סבסטיאן מלך פורטוגל נפוצה גם בקרב קהילות ישראל הרחוקות, וגם המהרי”ט מצפת מזכירו. ”נעשה נס גדול עם כל היאודים היושבים בארצות המערב, ותוקף הנס היה שמלך פורטוגל סאבאצטיין שמו יש”ו בא בזדון ויעץ תחבולות... ועלה בדעתו לכבוש ארצות המערב, ואסף חיל גדול, ועם כבד כחול הים, וסוסים ופרשים... מלומדי מלחמה קשת ורומחים עם כל כלי מלחמה, ויעבור עם כל המחנה ההוא ארחות ימים תוך ספינות ובורניות גדולות... ובצאתו ליבשה לעיר טאנג'ה... שם ערך על מחנהו... ערך מלחמתו עם כל צבאותיו להלחם עם מלך המערב... והעת ההיא היתה עת צרה ליעקב, יען שהרשע בזדון לבו נדר בבית אלדיו [!] של עץ ואבן שאם יכבוש ערי המערב שיעבור לכל אשר בשם ישראל יכונה במי בַאוּטִיזְמוֹ (=טבילה), וכל מי שלא ירצה לעבור יהרג בחרב, וזה הוגד לנו על ידי שני אנשים יהודים אנוסים שבאו עם חיילותיו, ואמרו לנו בקשו מאלדיכם אולי יחנן עליכם...”. מגילה זו היא נדירה מאד וישנן רק בודדות כמותה.