בידספיריט | נדיר ויקר ערך: מדפוסי קושטא

נדיר ויקר ערך: מדפוסי קושטא הקדומים והחשובים ביותר - משנה תורה להרמב”ם. קושטא, רס”ט [1509] - מהספרים הראשונים שנדפסו בקושטא- המהדורה ראשונה של השגות הראב”ד, הגהות מיימוניות ומגיד משנה.  ספר משנה תורה להרמב”ם, ארבעה כרכים. המהדורה הראשונה בה מופיעים שלושה מחיבורי היסוד על הרמב”ם: השגות הראב”ד, הגהות מיימוניות לרבי מאיר כהן (הרמ”ך) תלמיד מהר”ם מרוטנבורג - במהדורת הרמב”ם שנדפסה לאחר מכן בונציה, בשנת רפ”ד, נדפסו הגהות מיימוניות בנוסח שונה ומקוצר יותר, ומאז נדפס נוסח ונציה בכל המהדורות הבאות של ספרי הרמב”ם עד ימינו. הנוסח שלפנינו ידוע בשם ”הגהות מיימוניות קושטנטינא” (נדפסו בסוף כל כרך במהדורת שבתי פרנקל) - ופירוש מגיד משנה לרבי וידאל די טולושא. כמו”כ נדפסו כאן לראשונה: פירוש על ספר אהבה ”מגדל עוז” לר’ שם טוב אבן גאון, הפירוש האנונימי להל' יסודי התורה ופי' ר' עובדיה להלכות קידוש החודש. פוסט אינקונבולה - זהו דפוס קדום של ספר משנה תורה להרמב”ם, וגם ההדפסה הראשונה של הספר במאה השש עשרה. בכרך השני בשער הספר החמישי ספר קדושה (הדף הראשון בספירה השניה) ישנה חתימת בעלים מחוקה בכת”י של: ”אברהם עדני” - ר' אברהם עדני היה מנכבדי הקהילה היהודית, מנהיג ואחראי על קופת הצדקה, בישוב גירואח שבהרי צעפאן במרכז תימן בשנת תרי”ט (1859). הוא ידוע מספרו של ר' יעקב ספיר, שביקר בשנה זו בתימן, הוא מתארו כסוחר עשיר, נכבד וירא אלוקים. בכרך השלישי בדף ה' יש רישום בכת”י: ”קודש לכניסה יחיא אלטירי” - רישום זה מורה כי ספר זה היה בהקדש בית הכנסת של רבי יחיא בן אברהם טירי בצנעא. בכרך הרביעי נוסף בתחילתו דף שער עם תחריטי איורים יפהפיים של דמויות משה ואהרן וסצנות תנכיו”ת עם רישום דף השער בכת”י. בכרכים הראשון והרביעי ישנן הערות רבות בכתבי יד שונים, חלקן ארוכות. ”הגהות מימוניות” שנדפסו כאן שונות במידה רבה מאלו שנדפסו בהוצאות הבאות -  בתוך ”הגהות מימוניות” נכלל גם אוסף של תשובות מהר”ם מרוטנבורג, שבהוצאות הבאות נדפס לחוד, לאחר כל ספר, בשם ”תשובות מימוניות”. ועיין: א”א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשט”ו, עמ’ 434-436. על ה”הגהות” בכלל ועל ההבדלים בינן לבין ה”הגהות” שבהוצאות הבאות (מהוצאת ויניציאה רפ”ד ואילך) עיין: דוד דבליצקי, הגהות מיימוניות, צפונות, א, תשמ”ט, עמ’ מט-נט. לדעתו ”אפשר לקבוע בודאות מוחלטת שאע”פ שהגהות אלו ראשונות להקבען בדפוס... הן אינן ההגהות מיימוניות המקוריות... אלא הן עריכה חדשה של אותן הגהות. יש בעריכה זו השמטות, הוספות ואף שינויים בגוף ההגהות” (שם, עמ’ נ). ועיין: י”מ פלס, כתב יד קדום של הגהות מיימוניות בנוסח דפוס קושטא, ישורון, יג, תשס”ג, עמ’ תשמד-תשעז. לדעתו אלו שתי נוסחאות מקוריות של אותו חיבור. קושטא, רס”ט [1509]. דפוס האחים דוד ושמואל ן’ נחמיאש - מגורשי ספרד שהגיעו לטורקיה והקימו את הדפוס העברי הראשון בקושטא. פוסט אינקונבולה. כרך א': מד; [1], נו; קעו; כ דף - 10 דפים חסרים והושלמו בצילום אמנותי (דפים: א-ג, ז-ח, י-יב, טז, כ). כרך ב': צח; ק דף - 6 דפים חסרים והושלמו בצילום אמנותי (צא, צו-ק). כרך ג': כד; מד; מ; יח; סה דף - 3 דפים חסרים והושלמו בצילום אמנותי (א-ג). כרך ד': רנה, [4] דף - עותק שלם. מצב טוב. הכרכים כולם עברו שיקום אמנותי ע”י רסטורטור מקצועי, עם שיקום שוליים ומילוי נייר בהרבה דפים. נכרך מחדש בכריכות עור מהודרות ומרשימות. ביבליוגרפיה:  י. אבידע, לתולדות ההוצאות הראשונות של יד ספרי ”משנה תורה” להרמב”ם, סיני, ל, תשי”ב, עמ’ קלח-קמא; לא, תשי”ב, עמ’ רמז-רמח; א.א. אורבך, השגות הראב”ד ל”משנה תורה” לרמב”ם בדפוסים ובכתבי יד, קרית ספר, לג, תשי”ח, עמ’ 360-375; דוד שמואל לוינגר, רבי שם טוב בן אברהם בן גאון, ספונות, ז, תשכ”ג, עמ’ כב-כח; יעקב ש. שפיגל, ספר ”מגיד משנה” שעל ”משנה תורה” להרמב”ם, קרית ספר, מו, תשל”א, עמ’ 554-579. יערי, הדפוס העברי בקושטא, עמ' 20; וראה על מהדורה זו שם, עמ' 63-64. סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 141. יערי, הדפוס העברי בקושטא מס' 6. גנזי ישראל, אוסף מהלמן מס' 760.