בידספיריט | 'שארית יוסף' לרבי דניאל ב”ר

'שארית יוסף' לרבי דניאל ב”ר פרחיה הכהן. כרכוך-כורדיסטן-ארם צובא, תמ”ד [1684]. - מכתבי היד הקדומים ביותר מבבל-כורדיסטן: כתב יד רבי יעקב ב”ר יונה מזרחי עם הגהותיו והוספותיו- מגדולי חכמי בבל וכורדיסטן במחצית הראשונה של שנות ה-ת'. מתנה לידידו בארם צובא- רבי עזרא ב”ר שאול כהן.  כ-300 עמודים.  תיאור כתב היד:  כתב היד הנוכחי הינו אחד מכתבי היד הקדומים ביותר שהגיעו אלינו מחכמי בבל וכורדיסטן, שבאותה התקופה נחשבה ליחידה גיאוגרפית ותרבותית אחת. מתקופה זו כמעט שלא שרדו חיבורים בכתבי יד, מלבד אלו שהגיעו עוד בתקופה מוקדמת לארם צובא או מקומות אחרים. תופעה זו הינה תוצאה של שטפונות גדולים שפקדו את האיזור בכל כמה שנים. כתב יד זה הוא גם מן החשובים מקבוצת החיבורים בכתיבת רבני משפחת מזרחי, שפעלו במחצית הראשונה של שנות הת' בערי כורדיסטן, בגדאד, וארם צובא. החיבורים בכתיבת ידיהם של הסופרים המובהקים מבני משפחת מזרחי שימשו לאורך כל התקופה הנ”ל בתור החוליה המרכזית שחיברה מבחינה תורנית-ספרותית את בגדאד עם ארם צובא, דמשק, ארץ ישראל ומצרים.  תקופה היסטורית זו משתקפת במיוחד מתוך כתב היד הנוכחי, שנעתק בידי רבי יעקב בן רבי יונה מזרחי, בתקופת ישיבתו בשנת תמ”ד [1684] בעיר כרכוך, וניתן במתנה כעבור שנה לידידו רבי עזרא כהן בארם צובא.  לפנינו העתקת ספר 'שארית יוסף' [שאלוניקי] בכתיבת יד ר' יעקב ב”ר יונה מזרחי, עם הגהותיו והוספותיו. בנוסף, מצורף כאן לוחות רבי אברהם זכות. לאורך כתב היד נוספו גם הגהות הבעלים רבי עזרא ב”ר שאול הכהן, וכן כמה הגהות בכתיבות אחרות של חכמי ארם צובא שהחזיקו בכתב היד.  מתוך הקולופון המופיע בתוכו (113א), אנו למדים כי רבי יעקב מזרחי העתיק את הספר הנוכחי בשנת תמ”ד בעיר כרכוך, ובחודש אלול תמ”ה הגיע לארם צובא ומסר את כתב היד לידידו רבי עזרא ב”ר שאול הכהן.  ארם צובא:  בדף כג ע”ב (104)- ”שיר מיוסד על בית הכנסת של ארם צובא יע”א” בכתיבת רבי עזרא ב”ר שאול הכהן, הבעלים של כתב היד. שיר קדמון זה נתחבר כעשור לפני כתיבת כתב יד זה, לכבוד בית הכנסת העתיק של ארם צובא, אשר היה לתפארתם של יהודי חאלב בכל הדורות. הנוסח הכתוב כאן מדויק ושופך אור נוסף על כמה מסתומותיו של השיר המקורי (פורסם ע”י אלכסנדר דותן במאמרו: ”לתולדות בית הכנסת הקדמון בחלב”, ספונות א', ע”מ מא-מג). תולדות רבי יעקב ב”ר יונה מזרחי:  מגדולי וחשובי חכמי בבל וכורדיסטן במאה ה-17. ממשפחות הרבנים ברזאני (אדוני), מזרחי וחרירי. אביו רבי יונה ב”ר בנימין מזרחי, המכונה ע”י בנו בתואר ”גאון הדור”, היה בן אחיו של רבי יעקב ב”ר אברהם ברזאני, ובעלה של הרבנית אסנת הידועה.  רבי יעקב הוא הנודע והמפורסם מבין אחיו. חיבר והעתיק ספרים רבים. ישב על כסא הרבנות בעיר בגדאד.  300 עמודים [152 דף]. ניר עבה משובח. כתיבה מזרחית נאה. טבלאות ואיורים. כריכת חצי עור מחודשת.