בידספיריט | פולמוס רבי יעקב עמדין ורבי

פולמוס רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ: 'ספר בית יהונתן'. - ספר היסטורי נדיר ויקר ערך אשר נדפס בבית הגאון רבי יעקב עמדין זצ”ל, באלטונה בשנת תקכ”ג [1763]. נדפס ללא דף שער.  ”הספר הלז הוא יקר המציאות למאד ככל ספרי הריב של היעב”ץ אשר הוא חוקק והדפיס בדפוס שלו וגם ספר זה חברו בעצמו ויחסו לתלמידו שלה הי' ולא נברא ונדפס באלטונא תקכ”ג ובאמת פליאה נשגבה על אדם גדול כהריעב”ץ כי ימלא בספר זה עשרים דפים בזלזול גדול ובשנאה נוראה והוא רחום יכפר”. (מנחם מנדל עקשטיין, רב פה קליוולאנד עש”ק תצא תרצ”ו לפ”ק- נכד ה'בני יששכר' ותלמיד 'ערוגות הבשם'). רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לשבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. מחלוקת קשה על רקע זה פרצה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, מגדולי רבני אשכנז, שהיה בקיא גם בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבאו לידו כמה מהקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פענח את הכתוב בהם וטען שיש בהם רמזים לאמונה בשבתאי צבי. פולמוס היסטורי זה עורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה נוספות. בהמשך, זכה רבי יהונתן לגיבוי מאת רוב רבני דורו, והפולמוס דעך. לימים נהיה קונצנזוס בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי. בהיסטוריוגרפיה הרבנית מקובל על פי רוב כי טענותיו של היעב”ץ נגדו היו שגויות. מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס, חיבר רבי יעקב עמדין למעלה משישים ספרים בכל מקצועות התורה. המוכר ביותר ביניהם הוא 'סידור יעב”ץ' או 'סידור רבי יעקב עמדן' וכן ספר 'עמודי שמים'.  רבי יעקב ישראל עמדין- היעב”ץ:  חי בין השנים תנ”ח-תקל”ו [1698-1776]. בן ה'חכם צבי'- רבי צבי הירש אשכנזי. רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֵ”ץ (ראשי התיבות של שמו- יעקב בן צבי). נולד בעיר אלטונה שבגרמניה. רבי יעקב סרב לקבל משרת רבנות, אך לבסוף נתמנה לרב בעמדין בשנת 1728 ומאז נודע בשם רבי יעקב 'עמדין'. רבי יעקב התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, וחזר והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, בה פתח בית דפוס עברי, לאחר קבלת רשות מהדוכס כריסטיאן השישי. רבי יעקב עמדין שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום 'ברוך שלא עשני אב”ד (על משקל הברכה ”שלא עשני עבד”). עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה, ואת מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.  אלטונה תקכ”ג [1763].  כ דף. שלם. מצב טוב-טוב מאוד. קרע קטנטן בפינת השער. הדבקה קלה וקטנה בשולי העמוד האחרון. מצב כללי יפה. כריכת עור מודרנית.