בידספיריט | ספר צוואות מרבי נפתלי הכהן

ספר צוואות מרבי נפתלי הכהן [ה'סמיכת חכמים'] ורבי שבתי שעפטיל הורוויץ. זיטומיר תר”ז [1847]. נדיר. - צוואת רבי נפתלי הכהן בעל 'סמיכת חכמים', עם צוואת רבי שבתי שעפטיל הלוי הורוויץ. בדפוס רבי חנינא ליפא ושותפיו, נכדי הרב מסלאוויטא. רבי נפתלי כץ הכהן בעל 'סמיכת חכמים' ת”ט-תע”ט [1648-1719]: בצעירותו נלקח בשבי הטטארים אך הצליח לברוח. נשא לאישה את בתו של ר' שמואל שמעלקא [אב”ד אוסטרה] ומונה על ידו כראש הישיבה וגבאי בית המדרש אותו בנה מכספו. עבר להתגורר בפוזנן (פולין) וכיהן כראש החברה קדישא ואב”ד [אב בית דין]. נודע כבקי בקבלה מעשית ובשימוש בקמעות. קבע מחוץ לקירות ביתו ראש בולט של צבי עם קרניו, הטמין בתוכו קלף עם שמות קודש ומאז לא הייתה שריפה ברחוב זה. עבר להתגורר בפרנקפורט (גרמניה) ולכל מקום שהלך לקח עמו תיבה ובה תכריכים, טלית, קיטל ומעט עפר מארץ ישראל על מנת שלא יתעטף בטלית שאינה שלו, יזכור תמיד את יום המיתה ובעת קבורתו יפזרו על גופו מן העפר. שקד על לימוד חכמת הקבלה וגילה 11 פרקי תהילים שבקריאתם ישנה סגולה לישועה. בשנת ה'תע”ט הגיע עם זוגתו לקושטא (טורקיה) על מנת לעלות לארץ ישראל אך לפתע חלה וגילה לקרוביו בדיוק באיזה זמן יפטר. במועד שנקב רבים מאנשי הקהילה נהרו לביתו ולכל אחד אמר מאיזה גלגול נשמה הינו, מינה את האנשים שיתעסקו בקבורתו. גזר בחרם לא להספידו, לא לשבח אותו בתואר 'צדיק' או 'חסיד' וכדומה רק שהיה למדן, לא לחקוק על מצבתו שום שבח אלא רק 'פה נטמן הרב מוהר”ר נפתלי הכהן בן הרב הגדול המופלג בדורו מוהר”ר יצחק הכהן זלה”ה משלשלת היחס כמה גאוני ארץ ראשי משפחתו מכל הצדדים ויחס הכהונה עד אהרן הכהן לא-ל עליון'. סגר את דלת חדרו וציווה לכתוב על החלונות ועל הפתח שמות קדושים, כאשר הבחין כי נפלה חרדה גדולה על הנוכחים בחדר ביקש שיצאו מביתו ורק הסופר והשמש יישארו עמו ואז אמר 'ברוך הבא אבי, ברוך הבא זקני רבי נפתלי, ברוך הבא אבי זקני רבי מענדל, ברוך הבא אבי זקני רבי משה חריף' וכן לצדיקים נוספים ולמלאכים, לפתע נעשה רעש חזק ואש גדולה סביב מיטתו, ביקש מהסופר והשמש לצאת מהחדר והשיב את נשמתו ליוצרה. רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ- שעפטל סג”ל [שנ”ב-ת”כ]: בן השל”ה הקדוש. רב וראש ישיבה מגדולי יהדות אשכנז בדורו. דרשן קהילת פראג ורבן של פיורדא, פרנקפורט, פוזנא ווינה. עורך הספר 'שני לוחות הברית' של אביו, רבי ישעיה הלוי הורוביץ, ונודע על שם ספרו 'ווי העמודים', ועל שם צוואתו המוסרית שנדפסה בסוף ספר 'יש נוחלין'. זיטאמיר תר”ז [1847]. בדפוס נכדי הרב מסלאוויטא. [2], 34 עמ'. 15 ס”מ. עותק שלם ויפה. ספר נדיר ויקר ערך.