בידספיריט | משך חכמה, מהדורה ראשונה –

משך חכמה, מהדורה ראשונה – העותק של רבי שמחה ליב גולשבסקי שהיה רב בדווינסק עירו של ה'משך חכמה', ראב”ד האנישוק (ליטא) ורב בברוקלין ובבוסטון. ריגא, תרפ''ז [1927]. ספר יסוד. - ספר משך חכמה, ביאורים, פירושים, דרושים וחידושים על חמשה חומשי תורה, מאת הגאון רבי מאיר שמחה כהן אב”ד דווינסק בעל ”אור שמח”. בהיותו מוטל על ערש דווי בבית החולים בריגא מסר המחבר את הספר לרבי מנחם מנדל ז”ק גאב”ד ריגא ובקש ממנו שידפיסו והוא אכן קיים את בקשת המחבר לפני מותו. הגאון רבי מאיר שמחה כהן מדווינסק (תר”ג, 1843 - תרפ”ו, 1926): היה גאון פלאי ומיוחד מגדולי רבני ליטא לפני השואה כיהן כארבעים שנה כרבה של דווינסק (דננבורג, לטביה), לצדו של הגאון רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר (שכיהן כרב לעדת החסידים בעיר). בזמן רבנותו בדווינסק החל להדפיס את חיבורו ”אור שמח” על הרמב”ם. שלושה חלקים יצאו לאור בחייו, והחלק האחרון נדפס בריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז”ק, אב”ד ריגא, שאף ערך את ספרו ”משך חכמה” על התורה. הספר התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד החיבורים החשובים בפרשנות התורה. ידוע כי בסוף פרשת ”בחוקותי” [דף קכג] צפה בעל ה”משך חכמה” את חורבן אירופה הממשמש ובא וכתב דברים נוראים על יהודי גרמניה, כעין צפיה למרחוק: ”הישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו... יחשוב כי ברלין היא ירושלים... אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו..”. בשער הספר ובדף שאחריו חותמות ”הרב של החברה מחזיקי תורה דבראנזוויל, ש. גאלשעפסקי, מלפנים ראב”ד דהאנשישאק ליטא” – זו החותמת של הרב שמחה ליב גולשבסקי ששימש גם ברבנות בית המדרש גרינהויז בעיר דווינסק עירו של ה'משך חכמה'! רבי שמחה ליב גולשבסקי (תרמ”א, 1881 – תרצ”ח, 1937): היה רב בליטא ובארצות הברית בין מלחמות העולם. רבה של האנישוק (תרפ”ד-תרפ”ו) ורב בברוקלין ובבוסטון. נולד בבריסק, אמו היתה בתו של רבי יהודה ליב הרשינזון מחכמי בריסק. למד בישיבות סלבודקא, וולוז'ין, שאוועל וראדין. עם הגיעו לפרקו נסע ללמוד בקיבוץ של רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ר' איצל'ה) בפוניבז'. ושם נשא את חיה בתו של הגביר המקומי ר' מרדכי ניישטטר. הוא נסמך לרבנות בידי גדולי ליטא ונשאר להתגורר וללמוד בפוניבז' כשחמיו העשיר מכלכל את בני הזוג. בעת מלחמת העולם הראשונה ברח לדווינסק, ושימש ברבנות בית המדרש גרינהויז בעיר. בשנת תרפ”ד התמנה לרבה של האנישוק וכיהן ברבנות זו במשך שלוש שנים. לאחר מכן היגר לארצות הברית, תחילה כיהן כרב ומגיד בבית המדרש 'מחזיקי תורה' ברחוב צ'סטר בברוקלין, ואחר כך עבר לכהן כרב קהילה בבוסטון. נקבר בבית הקברות 'אגודת אחים' בבוסטון. הותיר אחריו את בניו שלמה ויהודה ליב גולשבסקי. ריגא, תרפ''ז [1927]. דפוס א' לעווין. מהדורה ראשונה. ספר יסוד. ריז דף. 27 ס”מ. מצב טוב מאוד. סטפנסקי, ספרי יסוד 30. עותק שלם ומיוחס של ספר יסוד בפרשנות התורה במהדורתו הראשונה.