בידספיריט | שו”ת שב יעקב - העותק


שו”ת שב יעקב - העותק של רבי בונים גינז אחי הגרעק”א, בנו רבי משה גינז, הרד”צ עהרענפעלד חתן החת”ס, הרח”צ מאנהיימער והרי”א וייס מסוואליווע-מונקאטש. פרנקפורט דמיין, תק”ב [1742]. מהדורה ראשונה. ספר יסוד. - ספר שב יעקב, שו”ת בד' חלקי השולחן ערוך. שני חלקים בכרך אחד. מאת הגאון רבי יעקב כ”ץ פופרש מפראג. לאחר פטירתו [תק”ב] הוציאו שני בניו, יהודה לייב וזאב וולף, לאור עולם את חיבורו זה שלפנינו. החיבור הפך לספר מרכזי בספרות ההלכה והוא מצוטט רבות, בין השאר בפירוש 'פתחי תשובה' על השולחן ערוך. הספר מעוטר בהסכמת ממלא מקומו ברבנות פרנקפורט – בעל ה'פני יהושע'. עותק יחיד ומופלא שעליו חתומים כמה מגדולי הרבנים ממשפחות הגרעק”א והחת”ס ותלמידיהם ועוד - חתימות, חותמות ורישומי בעלות של: רבי שמחה בונים גינז-איגר [תק”ל-תקפ”ט] אחי הגרעק”א: כבר בגיל 13 [!] קיבל סמיכה לרבנות. כיהן כרבה של ראגוזין (מחוז פוזנא), ובתק”ע עלה לכהן על מקומו של ה”חתם סופר” ברבנות ק”ק מטרסדורף. תשובות רבות של ה”חתם סופר” נכתבו אליו, ומן התארים שכתב לו [”נר ישראל עמוד הימיני”] ניכר שהחשיבו מאד. בשו”ת אחיו הגאון רבי עקיבא איגר מופיעות עשרות תשובות אליו והוא מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה. בנו רבי משה גינז-שלזינגר [נפטר תרי”ח]: תלמיד דודו רבי עקיבא איגר. מרבני ווילעהן (הסמוכה לפוזנא). בתק”ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג בביהמ”ד של רבי ליב ב”ר שאול. סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע”א כמובא בהקדמה ל”דרוש וחידוש”. נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע”א והחתם סופר. רבי דוד צבי עהרנפלד [נפטר בתרכ”ב], חתן החת”ס: תלמידו המובהק של החתם סופר, בהגיעו לפרקו נתן לו רבו את הינדל בתו הבכורה לאשה. גר בפרשבורג סמוך לחותנו הגדול ונחשב מגדולי חכמי פרשבורג, אך בענוותנותו הרבה הוא סירב לקבל על עצמו משרת רבנות. החתם סופר לא זז מאהבתו אליו והערכתו אותו והוא מוזכר פעמים רבות בתשובות החתם סופר. רבי חיים צבי מאנהיימער [תקע”ד- תרמ”ו]: מגיל עשר ועד שנעשה בר מצווה למד אצל הגה”ק ר' יעקב קופל אלטנקונשטט ואחר כך אצל הגה”ק ר' בנימין זאב לעוו אבד”ק ווערבוי. לאחמ”כ למד בישיבת פרעשבורג ונחשב לאחד מתלמידיו הקרובים של מרן בעל החת”ס. בראשית דרכו ברבנות כיהן כרב בשטמנסדורף. בתר”כ התמנה כרבה של ווערבוי, עד מינויו בתרל”א לרבנות העיר אונגוואר. בישיבותיו בווערבוי ובאונגוואר למדו רבים מרבני הונגריה בדור שאחריו. רבי יצחק אייזיק ווייס [תקפ”ד-תרנ”ד] , מאבות תנועת החסידות בטרנסילבניה: אבדק”ק סוואליווע ואח”כ ראב”ד בקהילת מונקאטש, בעל ”בית יצחק”. רבו המובהק של בן-אחיו רבי יוסף מאיר ווייס האדמו”ר הראשון מספינקא בעל ”אמרי יוסף”. נולד במונקאטש לרבי אברהם ווייס (שהיה כבן של רבי יצחק אייזיק מקאלוב). מתלמידיהם של גדולי האדמו”רים: רבי צבי אלימלך מדינוב בעל ה”בני יששכר”, רבי יהודה צבי מראזדיל בעל ”דעת קדושים” [ספר שנערך על ידי תלמידו רי”א ווייס], רבי שלום מבעלז, ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, שאמר עליו שהוא מה”שישים גבורים סביב לו”, וסמך עליו שיערוך את כתביו בחסידות ובתורת הנסתר. אחר פטירת רבו מזידיטשוב נסע לבעל ה”דברי חיים” בצאנז, לרבי ישראל מסאדיגורא, לרבי חיים מקאסוב, לרבי צבי הירש מרימנוב, ולרבי מאיר מפרימשלן. חתנו הוא האדמו”ר רבי אלימלך לאווי בן האדמו”ר הראשון מטאהש רבי משולם פייש לאווי. הגאון מהרש”ג רבי שמעון גרינפעלד אבדק”ק סעמיהאלי כותב על רבי יצחק אייזיק: ”וידעתי שהיה מקובל גדול כמעט יחיד במדינה בחכמה זו” (שו”ת מהרש”ג, חלק א, או”ח סי' ל). פרנקפורט דמיין, תק”ב [1742]. מהדורה ראשונה. ספר יסוד. [1] קט, [1] קלט דף. דף שער נפרד לכל חלק המאויר במסגרת תחריט נאה. 31.5 ס”מ. מצב טוב מאוד. הדפסה משובחת על דפים עבים ובהירים. כריכת עור עתיקה בלויה. סטפנסקי, ספרי יסוד 308.