בידספיריט | 4 ספרים נדירים עם חתימות
4 ספרים נדירים עם חתימות הגה”ק רבי יעקב שמש רבו הראשון של החת”ס. דפוסי איטליה, שנות ה-ש'. כריכה מיוחדת. - הספרים כולם הם עותקיו האישיים של הגאון הקדוש רבי יעקב שמש, ראש הישיבה והקלויז בפרנקפורט בתקופת זוהרה, ורבו של החת”ס באותה התקופה. בשערי שנים מהספרים מופיעות חתימות יד קדשו של רבי יעקב שמש ולצדן תאריך החתימה (הזהה בשני הספרים) ”ח”י מנחם אב תק”ז” - סה”כ 4 חתי”ק. בדפי הפורזץ מופיעים רישומים מעניינים מהתקופה וחתימות נוספות. הספרים כרוכים יחדיו בכריכת קלף עתיקה, העשויה מצדה השני והחלק של תעודה רשמית בלועזית (הכתב הקליגרפי בתעודה נותר ברור וחזק עד שהוא משתקף מצדו הגלוי של הקלף). 1. מנחה בלולה. וירונה, שנ”ד [1594]. מהדורה ראשונה. מהספרים הראשונים שנדפסו בוירונה. פירוש על חמשה חומשי תורה, מרבי אברהם מנחם הכהן רפא מפורטו [רפאפורט]. עם שיר לכבוד הספר מאת רבי אברהם פישקרול. עם הקדמה נדירה בת 1,000 מילים שבכל מילה ממנה נמצאת האות ב'! בסוף הספר נדפס דגל מרשים וגדול של משפחת רפאפורט בו נראים עורב וכפות ידיים כסמל כהונה. בראש השער מתנוססות שלוש חתימות יד קדשו של רבו של החת”ס רבי ”יעקב שמש” ולצדן התאריך: ”ח”י מנחם תק”ז”. בדף הפורזץ הקדמי מופיעים רישומים מעניינים בכתיבה אשכנזית מהתקופה, של פסוקי שמחה רבים כגון ”ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”, ”ושאבתם מים בששון”, ”בשמחה תצאו ובשלום וכו' ”, מעניין לרגל איזה נס או מאורע הם נכתבו. רבי אברהם מנחם הכהן רפאפורט (סביב 1520 – בערך 1596): מאבות משפחת הכהנים רפפורט. שם משפחתו המקורי היה רפא, שפירושו עורב בגרמנית. ייתכן והכוונה למישור רפא (Raffa) שמצפון לעיר רגנסבורג שבבוואריה. הוא הוסיף לשמו את שם עיר מולדתו פורטו (העיר נקראת כיום לנייאגו Legnago) שבנפת ורונה שבאיטליה, מכאן שמו רפא-פורט. בימי בחרותו למד תלמוד, מדעים ורפואה בוונציה. היה עד לשריפת התלמוד באיטליה ב-1553, ומאז קבע לעצמו צום באותו תאריך לכל ימי חייו. הוא חיבר פירוש על התורה ”מנחה בלולה”, וכן את הספרים ”צפנת פענח”, ”מאמר על מציאות ה'”, ”דעת קדושים” וכן ספר שאלות ותשובות. הוא למד דקדוק עברי מפי הרב אליהו בחור והחל משנת 1554 החל לעסוק בהגהת ספרים עבריים. [3], יג, טו – רח, [1] דף. 2. ספר תועליות הרלב”ג. ריווא דטרינטו, ש”כ [1560]. מהדורה ראשונה. על חמישה חומשי תורה ונביאים ראשונים. מאת רבי לוי בן גרשון. בספר זה לוקטו כל התועליות שכתב הרלב”ג בפירושיו על התורה ונביאים ראשונים (בפירושיו על התורה והנביאים מרבה הרלב”ג לפרש את הלימוד ו”התועלת” הנלמדים מכל פסוק ופרשה). בראש השער מתנוססת חתימה נדירה וארוכה [2 שורות] של הגה”ק רבי יעקב שמש רבו של החת”ס ”לה' הארץ ומלואה, הקטן יעקב שמש, יום ד' חי מנחם ת”ק זיין לפ”ק”. מ; כז דף. 3. ספר בדק הבית. ונציה, שס”ו [1605]. מהדורה שנדפסה שנה אחת בלבד לאחר המהדורה הראשונה. תיקונים והשלמות לספר בית יוסף, מאת רבי יוסף קארו. ספר בדק הבית נדפס עשרות שנים לאחר פטירתו של רבי יוסף קארו, על פי קונטרסים שכתב לעצמו לאחר הדפסת המהדורה הראשונה של ספרו ”בית יוסף”. במהדורות המאוחרות של ספר הבית יוסף הוכנסו ההוספות והתיקונים בסוגריים. [2] סח דף. 4. שו”ת מהר”י בן לב. ונציה, שס”ו [1606]. מהדורה שניה. שאלות ותשובות, עם חדושים ממסכת קדושין ומסכת עבודה זרה. מאת רבי יוסף ן' לב [מהריב”ל]. עח [4] דף. הגאון רבי יעקב שמש (נפטר תקמ”ח. אוצר הרבנים 9960) מרבותיו הראשונים של רבינו מרן החתם סופר זי”ע שכינהו ”מורי ורבי”: כיהן כרב הקלויז וראש הישיבה בפרנקפורט בין השנים תקכ”ה עד לפטירתו בשנת תקמ”ה, ומספר שנים כיהן כראש בית הדין בפרנקפורט דמיין. באותה תקופה רב העיר היה רבי פנחס הלוי הורביץ בעל ההפלאה. הוא היה הוא החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות ”הגט מקליווא”. בשנת תקל”ה בערך נבחר כרבה של ווירצבורג המעטירה אך דחה את ההצעה ונשאר עד תקמ”ה ראש הישיבה בפפד”מ. בספר ה'יזכור' של הקהילה נכתב עליו ”למד ולימד תני ומתני שעורן דרבנן נפישין תלמוד בבלי וירושלמי ספרא וספרי וכולא תלמודא...” ונספד על ידי שני גדולי אותו הדור. מרן החתם סופר שהחשיב את רבי יעקב לרבו, מכנהו בכמה מקומות בכינויים ”אדמ”ו” ו”מורי ורבי”. על חידושיו הוא קורא ”ושפתים יושק לי”. עוד כתב: ”שמעתי בכעין זה מאדמ”ו הרב הגדול מ”ה יעקב שמש זצ”ל שהי' רב בקלויז בה”מ הגדול בעיר מולדתי פ”פ דמיין” (חידושי חתם סופר גיטין לא, ב). בהספדו אמר עליו הגאון בעל 'אור חדש': ”ובחודש ניסן השמ”ש [תקמ”ה] יצא על הארץ הגיע לנו ידיעה מק”ק פ”פ דמיין מפטירת הגאון החריף ובקי רישא דדיינא המפורסם לשבח כאחד מן הגדולים בכל פינה מו”ה יעקב שמש קורא אני חבל על השמש הגדול בתורה וביראה שנאבד מן העולם ושקעה שמש שלא בזמנה” (חוות יאיר החדש דף לז, ב וראה עוד ירושתנו ד' עמ' פה). מצב כללי טוב-טוב מאוד. כתמי זמן. נקבים וקרעים בודדים. כריכת קלף, מנותקת חלקית. עם שרידי אבזמי סגירה. לפנינו עותק עם 4 ספרים נדירים שהיו שייכים לרבו הראשון של החת”ס, זה שהכניסו בשערי הלימוד.