בידספיריט | עותק וריאנט יפהפה עם צבעים

עותק וריאנט יפהפה עם צבעים והזהבה- נדיר ביותר: הגדה של פסח - ההגדה הראשונה עם תחריטי-נחושת והראשונה שנדפסה עם מפה. אמשטרדם, תנ”ה [1695]. כולל מפת ארץ ישראל. - בהגדה זו מספר פירושים: תרגום אשכנזי של הפיוטים ”אדיר הוא”, ”אחד מי יודע” ו”חד גדיא”. ”פירוש אברבנאל” קיצור מחיבורו ”זבח פסח”, שם המקצר לא פורש, אך קיצור זה אינו דומה לקיצורים האחרים הידועים יותר ובחלקו האחרון ממשיך ע”י מחבר אחר אשר בוודאי אינו ה”אברבנאל”, פירוש זה נדפס אחר כך פעמים רבות. ”פירוש על פי הסוד” קיצור מתוך פירושו של הגאון המקובל רבי ישעיה הלוי הורוויץ מתוך ספרו הק' ה”של”ה”. שילוב מעניין וייחודי בהגדה זו הוא העובדה שהיא מיועדת גם לספרדים וגם לאשכנזים. הדבר בא לידי ביטוי בפיוטים לאשכנזים וספרדים, ברכת המזון לפי שני הנוסחים ועוד, עם הוראות ”עד כאן לאשכנזים מכאן לספרדים”. יתרה מזו, בעל ההגדה מניח שלשון הקודש אינה שפתם היומיומית של הקוראים, ולכן לאורך כל ההגדה מופיעות ההוראות בשתי שפות זו ליד זו: יידיש ולאדינו. בברכת המזון האשכנזית ההוראות רק ביידיש, ובספרדית - רק בלאדינו. הכפילות הזו מתאימה מאוד לאמשטרדם, מקום הדפסת ההגדה, שכן חיו בה שתי קהילות זו לצד זו: אשכנזית וספרדית. 14 תחריטים גדולים, מרהיבי עין, הממחישים את סיפורי ההגדה. הגדה זו הינה הראשונה שאוירה באמצעות תחריטי נחושת רבים המתארים ביופי רב את ההתרחשויות המקראיות לאורך ההגדה. ומן הספרים העבריים הראשונים שאוירו בטכניקה זו של הדפסה. בסוף ההגדה מופיע לוח מקופל המכיל את מפת ארץ ישראל עם סדר חלוקת הארץ לשבטים. הגדה זו היא הראשונה שנדפסה עם מפה . מפה זו היא בין המפות העבריות הראשונות ונעשתה ע”י גר הצדק אברהם בן יעקב, שבעברו היה מטיף נוצרי אשר התגייר באמשטרדם. עבודותיו הטביעו חותם משמעותי על הספר העברי, המפורסמת והידועה שבהם היא מפה זו. עותק זה הוא וריאנט, הכולל שני שערים - הראשון בפיתוח נחושת מרהיב, בניגוד לרוב העותקים של מהדורת 1695, אין בו את ששת הציורים המתארים סצנות תנ”כיות שונות בעמוד השער. במקום זאת, הוא מציג את משה ליד הסנה הבוער, ששימש בעיקר במהדורה המאוחרת של 1712. איור זה נדיר ביותר ואינו מופיע ברוב העותקים. העותק שלפנינו הינו עותק ייחודי ומיוחד בו נצבעו ביד השער וכל 14 האיורים. כמו כן מולאו המילים ”הגדה של פסח” ומילות הפתיחה לפסקאות הראשיות המודפסות בדרך כלל בדיו שחורה מודגשת (כגון ”כהא” ו”שפוך”) בהזהבה אמיתית. המפה המקופלת נצבעה גם בשלל צבעים. העותק הזה הוענק במתנה על ידי לא אחר מאשר שלמה פרופס המפורסם מאמשטרדם, שהיה אחד המדפיסים המובילים של ספרים עבריים בימיו (כפי שנכתב בצבע אדום בשער השני). ישנם רק שני עותקים כאלה הידועים כקיימים ברחבי העולם, שניהם מוחזקים כיום במוסדות ציבוריים. האחד מוחזק כיום בספריית עץ חיים באמסטרדם, והשני בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי. העותק שלפנינו הוא כנראה העותק הידוע היחיד בידיים פרטיות. אמשטרדם, תנ”ה [1695]. בדפוס אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר. [1], כו דף, [1] מפה-מקופלת. 35 ס”מ. מצב טוב. מספר דפים חסרים עם פגיעה קלה בטקסט. המפה גם היא פגועה בחלקה. ההגדה כולה משוקמת באופן מקצועי. כריכה חדשה ונאה עם קופסה תואמת. סטפנסקי, ספרי יסוד 454. יודלוב, אוצר ההגדות 93. יערי 59. ראה על הציורים, על המפה ועל המצייר הגר אברהם בן יעקב: ב’ רות, ההגדה המצוירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ”א, עמ’ 22-25. עותק אקסקלוסיבי, מיוחד ויפהפה של אחת ההגדות הנחשקות ביותר ע”י אספנים שהודפסו אי פעם.