בידספיריט | גלויה הלכתית מעניינת מהאדמו”ר מהעלמעץ

גלויה הלכתית מעניינת מהאדמו”ר מהעלמעץ הרב חנניה יו”ט ליפא דייטש בעל טהרת יום טוב דומ”ץ דובשינא, אל רבי ראובן חיים קליין מקרסטיר אב”ד סנינה, חתנו של האדמו”ר רבי ישעיה מקרעסטיר. תרפ”ח [1928]. - גלויה אל הרב ראובן חיים קליין אב”ד סנינא [חתן של רבי ישעי' קרסטירר], עם שאלה מעניינת בעניין מי שחנות אשתו פתוחה בשבת אם יכול להתפלל כש”ץ בימי השבעה על אמו. גלויה רשמית עם חתימתו. האדמו”ר מהעלמעץ הרב חנניה יו”ט ליפא דייטש [Leopold Deutsch] (תרס”ח - תשנ”א): נולד להרב שמואל אהרן דייטש מו”ץ בקרסטיר ומישקולץ. בגיל צעיר הוסמך לרבנות מאב”ד מאד הלבושי מרדכי ורבי שאול בראך. חתן הרב יוסף אבלעס אב”ד שאלא. בשנת תרצ”ז מונה לדומ”ץ בדובשינה, שם התחבא בזמן השואה לחצי שנה ולאחר מכן ברח ליערות עד סוף המלחמה. בתש”ה התקבל לרבה של קירלי־הלמץ עד תש”ח, אח”כ היגר לארצות הברית. התיישב בקליבלנד, ייסד שם תלמוד תורה ותיקן את מקווה הטהרה בעיר. בתשכ”ב עבר לוויליאמסבורג ונעשה חבר בוועד הפועל הארצי של התאחדות הרבנים. בשנת תשל”ט הקים בירושלים כולל אברכים ללימוד משניות סדר טהרות. חיבר סדרת ספרֵי טהרת יום טוב בדגש על הלכות מקוואות, נדד ברחבי העולם הוערך מספר המקוואות שבנה בלמעלה מחמש מאות מקוואות. חתנו הרב אהרן ישעיה פעקטע מילא את מקומו כאב”ד העלמעץ. בנו הוא הרב יעקב פעקטע, אב”ד העלמעץ הנוכחי. הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ”ד-נספה בשואה תש”ב): חתנו של הצדיק המפורסם האדמו”ר רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר, ובנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה”דרכי תשובה” ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל ”פני מבין”. בשנת תרס”ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע”ב התמנה לאב”ד ור”מ בסנינה שבמזרח סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ”ח הדפיס את ספרו שו”ת ”מטה ראובן” על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: ”זכר צדיק לברכה ה”ה כבוד קדושת מו”ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש”ת מו”ה ישעי' בר' משה זצ”ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...” . בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה, אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש”ב נרצח במחנה סמוך ללובלין. [1] דף, גלויה רשמית. 15 ס”מ. מצב טוב מאוד.