בידספיריט | סדר היום – עם חתימות,

סדר היום – עם חתימות, הגהות ומחיקות של ”אי”ש ג”ר”, רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו. ונציה, שנ”ט [1599]. מהדורה ראשונה בחיי המחבר. - דינים והנהגות לפי סדר יומו של האדם בימות החול, בשבתות ובמועדים, עם פירוש לתפילות, בסוף הספר נדפס פירוש למשנת ”בן חמש שנים למקרא” וביאור לספר קהלת. מאת הגאון המקובל רבי משה בן מכיר מצפת. המחבר מבטיח למי שינהג על פי דברי הספר: ”...ומובטח אני בנוהג סדר זה ולא ימוש ממנו, שיהיה אהוב לשמים ולבריות, ויהיה מוצלח בכל מעשיו ומושכל בכל דרכיו ויאריך ימים על האדמה, ויראה בנים ובני בנים וחפצי שמים בידיו יוצלחו...”. ספר זה הוא המקור למנהגים שונים, ובין היתר נזכר בו לראשונה נוסח תפילת ”מודה אני”, הנאמרת מדי בוקר. המהדורה השנייה נדפסה בוונציה בשנת שס”ה (עוד בחיי המחבר). המהדורה הבאה נדפסה בסלאוויטא בשנת תקנ”ג, ומאז נדפס הספר במהדורות רבות: סלאוויטא, תקס”ב; זולקווא, תקס”ה; ברדיטשוב, תקס”ו; זולקווא, תקע”ה; פולנאה, תקע”ו; זולקווא, תק”ץ; ועוד עשרות מהדורות. בעמוד השער ובעמוד האחרון של הספר חתימות בכת”י של ”אי”ש ג”ר” = רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו. בעמוד מאחורי השער רישום בעלות ארוך בכתב ידו עם חתימת שמו בסופו ”אברהם יוסף שלמה יצ”ו”. בדף האחרון ישנם גם רישומים בלועזית בכת”י. בדף ה/2 מחיקת צנזור בדיו שחורה. בדף לז/1 מחיקת צנזור בדיו שחורה. בדף מג/2 מחיקת צנזור בדיו שחורה ובשוליים השלמה בכת”י של מה שנמחק. בדף מז/2 מחיקת צנזור בדיו שחורה. בדף קיג/2 הגהה בכת”י. רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו: חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17. מרבני איטליה בשנות הת' המוקדמות. אספן נודע של ספרים וכתבי-יד (פרטים בהרחבה בקובץ 'מקבציאל' שע”י אהבת שלום גליון כ”ו עמ' מ”ה). חתימתו וכינויו אי”ש ג”ר מן המפורסמות. המחבר הקדוש - רבי משה אבן מכיר: מגדולי גאוני ומקובלי צפת בדורם של תלמידי האר”י והבית יוסף, ובדורו של בעל ה”חרדים”. כיהן כראש ישיבה בכפר עין זיתון הסמוך לצפת. בשער הספר שלפנינו מוזכר שמו בתואר: ”איש האלקים החכם השלם החסיד כמהר”ר משה ן' מכיר נר”ו ריש מתיבת'[א] בעין זיתון מצפת”. ישיבה זו בעין זיתון ידועה ממקורות אחרים בשם ה”הסגר” (שם המורה על מטרתו של בית המדרש, שיוכלו התלמידים לגלות למקום תורה הרחק משאונה של העיר, וללמוד שם בקדושה ובפרישות). בישיבה זו למד אצלו בשנת שמ”ב הבחור יוסף מטראני (לימים רבה של קושטא, בעל שו”ת מהרי”ט). הישיבה התקיימה בעין זיתון עד שנת ש”ס בערך, ולאחר מכן עברה לצפת מאימת השודדים באזור, וכפי שמספר רבי יהודה אריה ממודינה ב”כתב לגביית נדבות שעשו בעד הסגר עין זיתון” משנת שס”א (נתפרסם מכתב ידו, אוצר יהודי ספרד, ה, ירושלים תשכ”ב, עמ' 109-111): ”...הישיבה ומדרש הקדוש אשר היה בעין זיתון תחת הנהגת החסיד כמהר”ר ן' [מכיר] יזיי”א... ועתה ידוע תדעו כי עם היות כי נעתק אהל ה' המדרש הנז' מן הכפר ההוא מפני אורחת ישמעאלים שודדים אשר סבום גם סבבום ויברחו לנפשם, בכל זאת הנם בארץ צפת תוב”ב בני הישיבה ההיא וגם מלכם בראשם החסיד הנ”ל... ולא פסיק גרסא מפומייהו כמאז, ועדיין בקדושתם הם עומדים...”. ונציה, שנ”ט [1599]. דפוס דניאל זאניטי. מהדורה ראשונה בחיי המחבר. קכ דף. 21 ס”מ. מצב טוב מאוד. כריכה מחודשת. הספר הקדוש ”סדר היום” נתקבל כמורה דרך לעבודת התפילה ולעבודת השם, והיה חביב מאד אצל גדולי החסידות.