בידספיריט | התנ”ך הראשון שנדפס ביידיש -

התנ”ך הראשון שנדפס ביידיש - אמשטרדם, תל”ו-תל”ט. דפוס אורי וייביש הלוי. - ”חמשה חומשי תורה בלשון אשכנז” – תורה נביאים וכתובים (תנ”ך) בלשון עברי טייטש (יידיש), ”מועתקים ומבוארים” על ידי יקותיאל בן יצחק בליץ, עם ”תועליות הרלב”ג” מאת רבינו לוי בן גרשון (רלב”ג) על התורה ונביאים ראשונים.  חמשה שערים נפרדים: לתורה, למגילות, לנביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם שער נוסף – מאויר. הסכמות רבני ועד ארבע ארצות, רבני הספרדים ורבני האשכנזים באמשטרדם – 1661-1667 בראש הספר דפים עם ”הסכמה אונ פריווילעגיום” – רשות מיוחדת מ”מלך פולין יר”ה”, להדפסה זו, ביידיש ובלטינית. רישומי בעלות בתחילת הספר: ”מהמנוח אברהם במו”ה יהושע העשיל..” – ”שייך להב' מהור''ר אורי ...” חותמת: ”יעקב זילבערשטראם” בשערים מופיעים תאריכים שונים: תל”ו, תל”ח ותל”ט. ההסכמות מהשנים תל”א-תל”ז. שנות ה-70 באמסטרדם היו עדים להדפסה בו-זמנית של שני תרגומים ליידיש של התנ”ך: המהדורה הנוכחית ועוד אחת, בהוצאת יוסף אטיאס ובתרגום יוסף וויצנהאוזן (יוסף בן אלכסנדר). ה”מירוץ” הזה להיות הראשון להדפיס את התרגום הראשון ליידיש, עורר סכסוך בין שני המדפיסים, כאשר כל אחד מאשים את השני בפלישה ובזיוף אישור הרב. הוצאות המשפט של הריב הזה גרמו להרס הכספי של שתי המדפסות.  על פולמוסי וקורות המדפיסים סביב הדפסה זו, ראה: א”מ הברמן, פרקים בתולדות המדפיסים העבריים, עמ' 300-310. דפוס אורי וייביש הלוי. אמשטרדם, [תל”ו-תל”ט 1676-1679]. [7], סג, [1], סד-קלח, קמ-רנו, [2], יח דף. 32 ס”מ. מצב טוב. כתמים. דפים עבים ואיכותיים. כריכת עור חדשה.