בידספיריט | כתב יד קדשו וחתימת הקדוש

כתב יד קדשו וחתימת הקדוש 'המלומד בניסים' רבי יהודה בן עטר וגדולי חכמי מקנס. תוספת ואישור לפסק דין. - שלושה עמודים ובהם מובא פסק דינם של היעב”ץ והמשבי”ר משנת תע”ט, המועתק ע”י חכמי מקנס, רבי אליעזר בהלול ורבי אהרון לעסרי למחרת פסק הדין ומקיימים אותו בחתימתם. בנוסף, ביום שלמחרת, תוספת בת שלוש שורות בכתב יד קדשו של רבי יהודה בן עטר ובחתימת יד קדשו. ושוב תוספת לחיזוק הפסק הנ”ל ע”י שני חכמי מקנס ביום י”ז אייר לשנה הנ”ל, וחתום שוב ע”י רבי אליעזר בהלול ורבי אהרון לעסרי. רבי יהודה בן עטר: רבי יהודה אבן עטר (תט”ו-תצ”ג) מגדולי וקדושי מרוקו לדורותם. דמות מופת הנקרא בפי יהודי מרוקו ”רבי אל-כביר” = הרב הגדול. כיהן כאב”ד בערים פאס ומקנס שבמרוקו. כל חייו שקד על התורה והעבודה. גאון ובקי בכל מקצועות התורה. במשך כל חייו גם כשכיהן ברבנות התפרנס מגיע כפיו בהיותו צורף מומחה ולא חפץ לקבל שכר מקופת הציבור. כבן 43 (שנת תנ”ח) נתמנה כדיין בפאס יחד עם רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו. בשנת תס”א נאלץ לנדוד לעיר מקנס, יחד עם רבים מיהודי פאס לאחר רדיפת המלך איסמעיל. במקנס ישב בבית הדין יחד עם רבי שמואל הצרפתי. לאחר פטירתו כיהן כדיין יחידי במקנס. בשנת תס”ד חזר לעיר פאס. עמד בראש הקהילה היהודית ותיקן תקנות בעניני הקהילה. בשנת תפ”ג ישב ראשון בדין עם רבי יעקב אבן צור שהיה לו לתלמיד חבר. היה רגיש מאוד לסבלו של הציבור, וביתו היה פתוח לפני כל שואל ומר נפש. קדושתו נתפרסמה בפרט לאחר המעשה הנורא והנשגב הידוע, שמושל המדינה הזמין מהרב עבודה של צורפות, אולם מנהגו בקודש של הרב היה, שכאשר היה לו את פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו היה שוקד על התורה ולא קיבל עבודה חדשה עד שהפרוטה אזלה מכיסו. בשל כך כעס המושל והשליכו לכלא, וכשלא היה לקהילת היהודים את הכסף הנדרש לפדיונו, הושלך לגוב אריות והוא שהה שם יממה ללא פגע. יהודי מרוקו היו נשבעים בשמו ובפיהם מסופר כי הרב זכה לגילוי אליהו הנביא. רבי אלעזר ב”ר דניאל בהלול: מחכמי מקנאס. מחבר קונטרס כ״י רפואות וסגולות וטבעי עשבים שלקט מכתבי הקדמונים בשנת תע״ח. נולד בקזבלנקה-מרוקו בשנת תר”ט (1849). עלה לארץ בגיל צעיר, בשנת תרכ”ב (1862) והתישב בטבריה.