בידספיריט | סט ”משנה תורה לרמב”ם” בדפוס

סט ”משנה תורה לרמב”ם” בדפוס ישראל ב”ק בברדיטשוב – עותקים מיוחסים חותמות חשובות. ברדיטשוב, תקס”ט, תקע”ח-תקע”ט [1809, 1818-1819]. - סט ”משנה תורה לרמב”ם”, ד' כרכים. אחד מהכרכים ממהדורת תקס”ט [1809], ושלשה כרכים ממהדורת תקע”ח-תקפ”א [1818-1821]. עם הסכמות סנגורם של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשב. הסט שלפנינו מעוטר בכמה חותמות ורישומים שונים: *בחלק א': בשער ישנן חותמות של הרב הגאון ר' דוד צבי שנֵייבַּאלג ורישומי בעלות של בנו הרב חיים שכותב שקיבל את הספר מאביו. הרב דוד צבי שנֵייבַּאלג (תרנ”ג, 1893 - תשכ”ח, 1968): היה ראש ישיבת ויז'ניץ ודיין בעיר ויז'ניץ בין שתי מלחמות העולם ורב קהילת מחזיקי הדת במנצ'סטר לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף יש רישומים שונים בכתב יד בשער ובדף הפורזץ ובדף השומר בסוף, בדף צז/2 ישנה הערה בכתב יד. *בחלק ב': בשער הספר ישנו רישום בעלות ב כתב יד קדשו של רבי יונה משה טאג'יר. רבי יונה משה טאג'יר (נפטר בי”ז בחשוון תרע”א 1910): שד”ר, ראב”ד הספרדים בירושלים, אביו של הרב ד”ר שלמה טאג'ר (תרכ”ו-תרצ”ו) שהיה הרב הראשי ליהודי בוכרה בטורקסטן והרב הראשי בביירות ובדמשק. ישנה בשער גם חותמת של ”מנחם יחיה אחמר”. *בחלק ד': בשער ישנה חותמת המעידה שהספר היה שייך לקהילת יהודי חרבין : ”מספרי הקודש שהשתיכו לקהילת יהודי חרבין ונתרמו ע”י אגוד יוצאי סין בישראל”. בשער ובדף הפורזץ ישנן חותמות נוספות ורישומים שונים בכתב יד. ספר משנה תורה להרמב”ם יצא לאור בברדיטשוב בשתי מהדורות: המהדורה הראשונה נדפסה בשנים תקס”ח-תקס”ט, בדפוסו של שמואל בן יששכר בער סג”ל, מהדורה זאת נשרפה ורוב העותקים אבדו[!] בהסכמות דייני ברדיטשוב נאמר ששריפה פרצה בברדיטשוב וכילתה טפסים רבים מהרמב”ם שהדפיס שמואל ב”ר ישכר בער. המהדורה השנייה נדפסה על ידי רבי ישראל ב”ק בשנים תקע”ח-תקפ”א על אף ששמו לא נזכר במפורש במהדורה אך בדף השער של חלק א' נדפס סמלו המסחרי המפורסם אותו הדפיס גם לאחר מכן בצפת ובירושלים - דגל המדפיס המפורסם שלו, עם איור טס של ספר תורה. דפוס ישראל ב”ק וקדושתו:  רבי ישראל ב”ק ראה בעבודתו ”מזבח הדפוס” וכך כתב בהקדמה לספריו הראשונים: ”והדפסתי אותם בקדושה ובטהרה, כי האותיות שעשיתי המה בתמונה אשר חנני ד' דעה לעשותם”. ובסוף ימיו כתב: ”ולא באתי להתפאר במעשי ידי, כי הוא הנותן לי כח לעשות חיל, והדפוס שלי הוא קודש כי כל האותיות וכל הכלים הנצרכים המה כלם נעשים על ידי, ובכל הדפוס שלי לא נמצא אפילו אות אחת שנעשה על ידי אחרים וכ”ש אותיות שנעשו ע”י גויים כי האותיות המה קדושות וצריכים לכוון בעת עשיתן שבהם נעשו שמים וארץ הגם שגם אנכי בער ולא ידע כוונתם ולכוון כוונתי על כוונת בצלאל שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ..” (שו”ת כפי אהרן תרל”ד). המדפיס הנודע רבי ישראל ב”ק (תקנ”ז-תרל”ה): נולד בברדיטשוב והיה מתלמידי האדמו”ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ורבי ישראל מרוז'ין. מסורת היתה ביד המשפחה כי הינם מצאצאי מדפיסי ליוורנו ופראג. משחר ילדותו ר' ישראל היה אומן יד בכל והתמחה ביציקת אותיות, בשנת תקע”ה פתח את דפוסו הראשון בברדיטשוב שם הדפיס כ”ו ספרים ביניהם את הספר 'קדושת לוי' לרבי יצחק לוי מברדיטשוב, ר' ישראל היה גם מיוצקי האותיות עבור הדפוס הנודע בסלאוויטא . לאחר עלייתו לארץ ישראל, בערך בשנת תקצ”א, התיישב בצפת והקים בה בית דפוס שפעל תקופה קצרה, עד לחורבן העיר ברעידת האדמה הגדולה בשנת תקצ”ז. בשנת תר”א, הקים ר' ישראל ב”ק את בית דפוסו בירושלים, שהיה בית הדפוס הראשון בירושלים להדפסת ספרים באותיות עבריות, והבלעדי בעיר עד אמצע שנות התר”כ כחסיד הקשור בכל נימיו לרבותיו האדמו”רים ולר' ישראל מרוזי'ן בפרט פעל רבות לביסוס עדת החסידים ביישוב הישן בירושלים, הרחיב וביסס את כולל 'וואהלין' (הכולל החסידי) בירושלים. לעת זקנתו העביר את מפעלו הכביר לבנו ר' ניסן והקים בית מדרש בחצרו שם היה יושב ולומד, הספר האחרון שהדפיס בחייו היה בשנת תרל”ה. * חלק א: מדע, אהבה, זמנים – תקע”ח [1818]. [7], רעח דף. נייר כחול. עם הסכמות ובהם הסכמת הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשב. דפי פורזץ חתוכים וחסרים, כתמים, חורי עש. * חלק ב: נשים, קדושה – תקע”ט [1819]. [4], רס דף. נייר כחול. עם הסכמות ובהם הסכמת הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשב. כתמים רבים, מעט קרעים והדבקות. * חלק ג: הפלאה-טהרה – דפוס שמואל ב”ר ישכר סגל מדפיס, תקס”ט [1809]. [2], שפט, [1] דף. מעט עש, דפי פורזץ חתוכים. * חלק ד: נזיקין-שופטים – תקע”ט [1819]. [2], שי דף. נייר כחול. שיבושים במספורי דפים. מעט עש, בלאי בשולי חלק מהדפים. מצב טוב. גובה כרכים: 40 ס”מ. סט מרשים ומפואר כרוך בכריכת עור איכותית, הטבעות זהב בגב הכריכה ”משנה תורה לרמב”ם” ”ברדיטשוב”. הסט נדפס ברובו על נייר כחול. לפנינו סט נאה, עותקים מיוחסים עם חותמות חשובות, עותק שניצל משריפה. מפרי ביכוריו הראשונים שהדפיס רבי ישראל ב”ק בחייו.