בידספיריט | גמול עתליה. אמשטרדם, תק”ל [1770].

גמול עתליה. אמשטרדם, תק”ל [1770]. נדיר. - עותק שלם ונאה ממהדורתו הראשונה של ספר מחזה מליצי ושירים חשוב ונדיר, לאחד מחכמי וצאצאי האנוסים. ספר גמול עתליה, מליצה (מחזה) הכוללת את דברי הימים ליואש המלך בשיר, לר' דוד פראנקו מינדיס. בספר ישנם בהתחלה שירי המלצה על מחברו: שירים בעברית בשבחו של המחבר וספרו. פרטים על קשריו של המחבר לכותבי השירים ו/או תיאור קצר של האיש בראש כל שיר (מורי ורבי, הרופא המובהק הפייטן המשובח, הבקי בלשונות, הבקי בחכמת הדקדוק המליצה והשיר). בהקדמתו כותב המחבר בשבח לשון הקודש: ” בעד חרכי חקירתי נשקפתי נבהלתי מראות שועלים קטנים מבני עמנו בשוקים וברחובות בכל פאות שתו בשמים תפארת מליצות העמים הרכות ממחמאות הבלי הגוים המגשי”מים אלהיהם על ההרכים ועל הגבוהות אשר פיהם דבר שוא ועשתונות טמאות והורידו לארץ כבוד צחות לשון הקדש לשון למודים ורפואות... אז אמרתי שמעו נא המורים ותראו כמה וכמה טובה ויקרה לשוננו לשון עברים משפת אדום וישמעאלים מואב והגרים... ”. הספר מוצג כעיבוד של שני ספרים קודמים מאת מחברים לא יהודים: הצרפתי רסין והאיטלקי מטסטסיו. פרנקו מנדס בהקדמתו מציין פגמים בתוכן סיפוריהם (לא ייתכן כי מעשה מתואר התרחש בשבועות - ”לא הוכרח יהוידע לקרוא בבריתו לירושלים הבנויה חמשה ראשי האבות ... הלא שמה עלה עלו ג”פ בשנה...”; ”הגלו אזן עתליה בחלומותם למען סכל עצות יהוידע ויהושבעת וסודותם. פנו מקום לעבור לעתליה פנימה לעזרת ישראל הנקדשים בקדושתם אשר לא תבאנה בו נשים או טמאים בטומאתם...”). כדבריו: ”תוכם אכלתי וזרקתי קליפתם”. בניגוד לאותם מחברים, אשר בדו חלק מהסיפורים, הוא מדגיש את נאמנותו למקורות הקדומים: ”לא סרתי מארח הנביאים ונביאותם. אחור לא נסוגתי מדרשות רז”ל וקבלתם. לא אמרתי דבר שאינו בחק האפשרי כהמה בתנומותם”. דוד פרנקו-מֶנְדֶס (1713 – 1792): משורר ומחזאי יהודי-הולנדי מקהילת הספרדים הפורטוגזים באמשטרדם. צאצא למשפחת אנוסים שעברה להולנד. בשנים 1735–1743 היה תלמידו של רמח”ל, שישב אז באמסטרדם. רוב ימיו עסק במסחר, אך גם למד תורה, תלמוד, ושפות זרות. באמצע המאה היה מן הפעילים בקבוצה של שוחרי השכלה וספרות שפעלה באמסטרדם, והשפיע מאוד על נפתלי הרץ וייזל הצעיר ששהה אז בעיר. חיבוריו העיקריים הם שני המחזות שכתב. הראשון הוא גמול עתליה (אמסטרדם, תק”ל 1770), מחזה מקראי על חייה של עתליה, שהוא עיבוד ופיתוח של יצירותיהם של ראסין ושל מטאסטאזיו על אותו נושא. המחזה השני, תשועת ישראל בידי יהודית, הוא תרגום ועיבוד של יצירה אחרת של מטסטסיו. -------------------------------- אמשטרדם, תק”ל [1770]. מהדורה ראשונה. [3], לז, [1] דף. מצב טוב מאוד. נייר עבה איכותי ומשובח. כריכה מחודשת נאה.