בידספיריט | 'ספר העיטור' ח”ב [ח”ב נדפס

'ספר העיטור' ח”ב [ח”ב נדפס לפני ח”א] - עם כמה הגהות בכת”י. ווילנא, תרל”ד [1874]. מהדורת הרב מאיר יונה ברנצקי. - 'ספר העיטור' ח”ב מאת רבינו יצחק בן רבינו אבא מארי. הסכמות חשובות: מהרה”ג רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנא ומהרה”ג רבי רפאל יו”ט ליפמאן היילפערין מביאליסטאק. בספר 3 הגהות בכתב יד לא מזוהה, ההגהה הראשונה מעניינת במיוחד שכן יש בה עדות על הימצאות כת”י של הגר”א על כל השו”ע אצל הרב אבא קליינערמאן. ההגהות בעמודים: ב' ע”ב, מ ע”א, מ”א ע”א. המהדורה המתוקנת של ספר העיטור מאת הרב מאיר יונה ברנצקי: מהדורה זו של ספר העיטור היא מהדורה מתוקנת שנערכה על ידי הרב מאיר יונה ברנצקי, רבה של סוויסלוץ' שליד הורודנה ומחבר הספר ”הר המוריה” על הרמב”ם.  בשנים תרל”ד-תרמ”ה הדפיס את מהדורתו המוערת לספר העיטור, ספר שנזנח בשל חשש לטפל בו שנבע ממסורת עתיקה על אסונות שאירעו לאלו שניסו לההדירו. גם במשפחתו פגעו אסונות כבדים בזמן עבודתו על הספר, אך הוא התאמץ והמשיך בעבודתו עד השלמת מהדורתו בשני כרכים לחלקו הראשון של הספר. הוא נזהר מלהכניס את שינויי הנוסח לגוף החיבור ורשם את כולם כחיבור נפרד מתחת לטקסט החיבור, אף על פי שהמדפיס יצחק גולדמן הציע לו לממן את המהדורה אם יסכים להכניס את התיקונים לגוף הספר. רבי מאיר יונה נרתע מצעד זה וסירב להצעתו מחשש שטעה במקומות אחדים. הוא הדפיס את הערות המהדיר שקדם לו, ”נתיבות שמואל”, בתוספת פירוש נרחב בשם ”שער החדש”. בפירושו הוא מתקן את שיבושי נוסח העיטור, מציין את מקורותיו ומסביר את דבריו ודרכו בפירוש הסוגיה, תוך השוואה לשיטות ראשונים אחרות. בחלק ”עשרת הדברות” נקרא הפירוש ”פתח הדביר”. תחילה הדפיס את חלק ב (וילנה תרל”ד, 1874) ולאחריו את חלק א (חציו בורשה תרמ”ג, 1883, וחציו השני כעבור שנתיים, ורשה תרמ”ה, 1885). ---------------------------- ווילנא, תרל”ד [1874]. קנא דף. מצב טוב. מעט עש. ללא כריכה.