תולדות השמים. ווארשא, תקצ"ח [1838]. מהדורה ראשונה. הקדשת המחבר לחכם ר' יוסף שיינהאק.

תולדות השמים. ווארשא, תקצ"ח [1838]. מהדורה ראשונה. הקדשת המחבר לחכם ר' יוסף שיינהאק.

ספר תולדות השמים, על חכמת התכונה (אסטרונומיה), ידיעת תכונת השמים וצבאם, חשבונות המהלכים לשמש וירח עם עתותי לקויהם, מאת ר' חיים זעליג סלאנימסקי.

בשנת 1838 יצא לאור בוורשה ספרו "תולדות השמיים" ובו מחקר על חישוב הלוח העברי שקומם עליו את רבני ורשה. ספר זה יצא עם תיקונים שלושים שנה מאוחר יותר בשם "יסודי העיבור". על ספר זה יצא כנגדו ר' צבי הירש פינעלעס - ופרסמו שניהם מאמרים בענין. 

בדף הפורזץ הקדשת המחבר בכתב ידו לידידו ר' יוסף שיינהאק.

בראש הספר מכתב תהלה (הסכמה) בפולנית מאת שני אסטרונומים ממצפה הכוכבים המלכותי בורשה.

עוד בראש הספר נדפסה רשימה ארוכה של שמות החתומים ששילמו מראש לטובת הוצאת הספר וקנייתו מקהילות פולין וליטא, בין השאר בראש הרשימה בין החתומים מורשה נדפסו שמותיהם של כמה מלומדים גויים.

בנוסף נדפסו בראש הספר דברים שכתב למחבר הגאון המשכיל ר' שלמה יהודה ליב רפפורט (שי"ר), בעניין הספר.

יוסף שיינהאק (תקע"ב, 1812 ־ תרל"א, 1870):

עסק שנים רבות בהפצת מדעי הטבע בעברית בספרו 'תולדות הארץ' (במשמעות: תולדות הטבע) שבו ביקש לסכם מצב מדעי הטבע במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הספר יצא בשלושה חלקים: תולדות החיים, תולדות הצמחים, תולדות המוצקים (וארשה, תר"א-תרי"ט). לרגל עיסוקו במינוח העברי למדעים אלה בספרותנו העתיקה הגיע לחיבור מילונו 'המשביר'("או ערוך החדש" לתלמוד ומדרשים בצירוף ביאורים ותרגום לגרמנית. וארשה תרכ"ט. הוסיף אחר כך "ספר המילואים או משביר החדש", וארשה תרכ"ט). בכל אלה עשה הרבה לבירור משמעויות של מונחים וצירופי לשון. היה בסוללי הדרך לעשייתו של מנדלי בתחום זה לאחר כמה שנים.

חיים זליג סְלוֹנִימְסקי (בראשי תיבות: תק"ע, 1810, ביאליסטוק – תרס"ד, 1904, ורשה):

היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

-----------------------------------------------

ווארשא, תקצ"ח [1838]. מהדורה ראשונה.

[17], עא דף (חסר הלוח הגדול בסוף). מצב טוב. כריכה מנותקת ללא כריכה אחורית.