בידספיריט | כתב יד 'משיבת נפש' להרב

כתב יד 'משיבת נפש' להרב המופלא המקובל רבי יעקב צמח, שהיה בבעלות הרבי הרש”ב ואחריו הרבי הריי”צ, יחד עם מכתב מיוחד. - לפנינו פריט מרגש במיוחד, היסטורי ונדיר, אשר הוחזק ועבר בין אדמו”רי חב”ד החשובים, משנת תרכ”ז [1867] ועד המאה ה-20. כתב יד קבלי- 'ספר משיבת נפש', ”על סוד הגלגולים מה שחיבר ה”ה המופלא יעקב צמח זצוק”ל”. כתב יד זה אשר לא הובא לדפוס על פני מאות שנים, חובר ונכתב ע”י רבי יעקב צמח במאה ה-17, והועתק בשנת תרכ”ז [1867] ע”י מעתיק זה. לכתב היד נוסף מכתב מעניין מאוד, המספר ומלמד מעט על מחשבה וניסיון להדפסת הספר 'משיבת נפש' ע”י הרבי הרש”ב- רבי שלום דובער שניאורסון- האדמו”ר החמישי בשושלת אדמור”י חב”ד, ואף מעיד על בעלותו של הרש”ב בכת”י. את המכתב כותב בהתרגשות רבה ר' יעקב מאיר בן שלמה זלמן מו”ץ במינסק, בשנת תרס”ג [1903]. במכתב מתאר רבי יעקב את ההתרחשויות והקשיים בהדפסת כתב היד, ואף מבקש סליחה באם פגע חלילה בקדושת כתב היד. בנוסף, על גבי דף הפורזץ של כריכת כתב היד, מדבקה מקורית מ'אוצר ספרי הקודש' של רבי יוסף יצחק שניאורסון- הרבי הריי”צ. ”עלינו לשבח לאדון הכל ר' שמעון בן יוחאי ולתת גדולה ליוצר ראשית אמירותיו, אשר לו תהילתו הוא הקדוש והחסיד האלוקי רבי יצחק לוריא זלה”ה...” כך פותח רבי יעקב צמח את הקדמתו לכתב היד 'משיבת נפש' שחיבר מתוך ידיעותיו בקבלה. כתב היד הועתק בכתיבת סופר אשכנזית בהירה ומסודרת על גבי 168 עמודים מלאים (84 דף). שער כתב היד מעוצב ומקושט במסגרת מצוירת, וכותרות בכתיבה מרובעת, ומסתיים עם עדות הכותב של שנת העתקתו: ”הועתק בשנת הנסתרות לה' אלהינו לפ'ק” – שנת תרכ”ז [1867]. רבי יעקב צמח: מקובל ורופא שחי ופעל בדמשק ובירושלים בדור שלאחר רבי חיים ויטאל. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור כתבי האריז”ל, וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים. נולד למשפחת אנוסים בפורטוגל. בשנת ה'שע”ט עלה לארץ ישראל, התיישב בצפת, והשקיע את כל מרצו בלימוד תורת הנגלה. לאחר שש שנים החל לעסוק בלימוד תורת הקבלה, ומכר את כל אשר לו כדי לקנות ספרי קבלה. בהמשך עבר לדמשק, שם למד קבלה מפי רבי שמואל ויטאל. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר עץ חיים שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל, שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו כתבי האריז”ל במהדורה שנייה שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל אחר כתיבת ה”עץ חיים”, אך נגנזו על ידו, והתגלו מאוחר יותר על ידי מקובלים שעשו שאלת חלום ומצאו אותם. מתוך כתבים אלו ערך כמה ספרים. היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי. רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו”ר הרש”ב: האדמו”ר החמישי בשושלת אדמו”רי חב”ד, בנם של רבי שמואל (האדמו”ר המהר”ש), ורבקה שניאורסון. ייסד את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש- אם ישיבות חב”ד בעולם. פטירת אביו בגיל ארבעים ושמונה וחצי, בי”ג בתשרי ה'תרמ”ג(1882) השפיעה עליו קשות ובמשך שנת האבלות הסתגר בחדרו וחלה. על אף היותו הבן השני ולא הבכור, הוכר על ידי החסידים כיורשו של אביו. הוא לא קיבל על עצמו מיד את האדמו”רות בין היתר מפני כבוד אחיו המבוגר, רבי שניאור זלמן אהרן. רבי יוסף יצחק שניאורסון- הרבי הריי”צ: האדמו”ר השישי בשושלת אדמו”רי חסידות חב”ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר”ף [1920]. נולד כבן יחיד לרבי שלום דובער שניאורסון, האדמו”ר החמישי בשושלת חב”ד. בשנת ה'תר”פ (1920), זמן קצר לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית, נפטר אביו והוא התמנה למנהיגה של חסידות חב”ד-ליובאוויטש. בעקבות רדיפות הקומוניסטים את היהדות, הוא הקים בברית המועצות רשת חשאית של תלמודי תורה וישיבות. רבי יוסף יצחק הרבה לעסוק בפעילות יהודית של סיפוק צורכי דת וחינוך יהודי, באופן שלא עלה בקנה אחד עם מדיניות השלטונות בברית המועצות שדיכאה את הדת. רבי יעקב מאיר בן רבי שלמה זלמן גארדענסקי: ר' יעקב מאיר גרודזינסקי היה רב וסופר עברי. הוא התגורר במינסק והיה ידוע ומבוקש לפסקי הלכה וגם לנתינת ברכות. ר' יעקב מאיר, מו”צ במינסק. נולד ט' אייר תקצ”ד בעיר מצער מאהילנא (פלך מינסק) לאביו הר”ר שלמה זלמן. ”רבים הם מעשיו הטובים לטובת עניי אחינו בכלל ועניי עדתו בפרט..כל עני ואביון ודכא וקשי יום אליו אך ידרשון והוא ימציא להם עזרה בצרתם ויחלצם מן המצר..” מחבר הספרים 'מי שלמה' ו-'מי ששון'. פריט היסטורי נדיר ומרגש.