בידספיריט | 'ספר הגלגולים' של הרב המקובל

'ספר הגלגולים' של הרב המקובל רבי משה זכות (הרמ”ז), בו למד והוסיף הערות בכתי”ק. בכתיבת יד רבי רפאל מורנו סופרו של הרמ”ז. - כתב יד המכיל 41 עמודים מלאים, בו הועתק 'ספר הגלגולים' לרבי חיים ויטאל, תלמיד האר”י זצוק”ל. את כתב היד הנאה שלפנינו כתב רבי רפאל מורנו, סופרו ותלמידו של גדול מקובלי איטליה בשנות הת'- רבי משה זכות (הרמ”ז) זי”ע. ספר הגלגולים ממוהר”ר חיים ויטאל שקיבל מפי המקובל האלוקי רבי יצחק לוריא, והוא זצ”ל קיבל מפה אל פה מפי אליהו הנביא ז”ל. כתב היד כתוב בכתיבה מזרחית רהוטה ויפה במאה ה-17, והוחזק על ידי רבי משה זכות, שלמד בו ואף כתב על גבי דפיו מספר הגהות ותיקונים בכתיבת יד קדשו. בראש הערותיו ציין רבי משה את שמו אמ”ז [=אמר משה זכות], מזל”ן [=משה זכות לי נראה]. רבי משה זכות (הרמ”ז): היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי. נצר למשפחת זכות שהגיעה מפורטוגל להולנד אחר הגירוש. הרמ”ז כיהן כרב קהילת יהדות מנטובה וכראש ישיבה בה ובקהילת הספרדים בוונציה, והוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים ביהדות איטליה במאה ה-17. דרך בית מדרשו נפוצו כתביו של ר' חיים ויטל העוסקים בקבלת האר”י וכן מנהגי התפילה המבוססים עליהם. חכם משה זַכּוּת נולד לאמו ולאביו חכם מרדכי זכות בשנת שפ”ה (1625) בעיר אמשטרדם שבהולנד. ראשית תורתו בבית המדרש 'עץ החיים' מפי רבו חכם שאול מורטירה. למד חכמות הכלליות, ולטינית. כבר בצעירותו, נפשו נשאתו להתעמק בחכמת הקבלה, והוא נסע לעיר פוזנן בפולין ללמוד מפי רבי יצחק מפוזנא. בשנת ת”ה (1645) עבר לוונציה, שם שימש בקודש כאחד מחכמי העיר, והקים בה ישיבה גדולה לחכמת הנגלה והנסתר. בשנת תט”ז (1656) הגיע בשליחות מצווה לעיר וורונה באיטליה חכם בנימין הלוי, מחכמי צפת, ותלמיד תלמידו של חכם חיים ויטאל. חכם משה זכות הלך להעמיק אצלו בלימודי קבלת האר”י, והוסיף חכמה על חכמתו. בשנת תל”ג (1673), עבר לעיר מנטובה בכדי לשמש רב העיר, ובה ייסד שוב ישיבה גדולה ללימוד תורה ולחכמת הקבלה. בישיבה זו, עסקו בין היתר בהעתקת כתבי האר”י והפצתם ברחבי אירופה. חכם משה זכות שהיה מגדולי התורה והקבלה באיטליה, עסק בשירה. נהג לחבר שירים ופיוטים למטרות שונות, חלקם נכנסו לסידורי התפילה הספרדיים. בין תלמידיו נמנו גדולי התורה והקבלה באיטליה בדור שלאחריו, ובמיוחד שני תלמידיו הקרובים ביותר: חכם בנימין הכהן ויטאלי, שהמשיך בראשות בית המדרש שלו לאחר פטירתו, וחכם אברהם רוויגו. בתו יהודית, נישאה לחכם אברהם דוד פאפו, אב בית-הדין של אנקונה. חכם משה זכות נפטר ביום ט”ז בתשרי תנ”ח (1697), ביום-טוב שני של חג הסוכות. כתב יד מקורי ונדיר בו למד הרמ”ז והוסיף הערות בכתיבת יד קדשו.