בידספיריט | קמיע 'ויהי בנסוע' יחידי ונדיר

קמיע 'ויהי בנסוע' יחידי ונדיר בכי”ק הרב הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי שלמה אלישיב - 'בעל הלשם'. עם תוספת כת”י של הרב אלישיב. סגולה לשמירה. - החזון אי”ש אמר עליו שהוא 'המקובל האחרון' , הראי”ה קוק קרא לו 'הגדול שבמקובלי הדור' , ה'חפץ חיים' אמר עליו כי ”אנחנו בונים למטה ומכוונים נגד מעלה, אך הוא הקדוש, באשר נהירין לו שבילי עולמות עליונים, הרי הוא בונה בשמים באפון ישיר עליותיו”. קמיע קבלי שעבר בירושה מדור לדור במשפחתו החשובה, ובצדו השני כתב יד נכדו הרב יוסף שלום אלישיב זצוק”ל. בגב הקמיע חישובי סתרים בכתיבת ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שהחזיק כל חייו בקמיע שעבר מסבו הקדוש. קמיע 'ויהי בנסוע הארון' הינו קמיע אשר המנהג לשאתו ולהגיד מתוכו את פרשת ויהי בנסוע הארון והיא סגולה גדולה לשמירה ומציאת חן, וכן כתב החיד”א בספרו ”שומר ישראל”: ”כל האומר אותו כסדר הזה מובטח שלא יזוק אפילו במקום סכנה”. בקמיע שלפנינו כתב רבי שלמה אלישיב שמות הקדושים המורכבים מפרשת ויהי בנסוע הארון. פרשת ויהי בנסוע הארון היא הפרשה הקטנה ביותר בתורה בעלת שני פסוקים, ושמונים וחמש אתיות בלבד. היא אחת מהפרשיות שבספר במדבר, פרק י', פסוקים ל”ה-ל”ו, ומתארת את מסע ארון ברית ה' יחד עם בני ישראל בעת נדודיהם במדבר. פרשה זו, מלבד היותה הקטנה ביותר מבין פרשיות התורה, התייחדה פרשה זו, (וכן עוד שמונה פסוקים מתהלים בכך שמשני צדדיה מופיעה כמין אות נו”ן הפוכה. פרשנויות שונות נאמרו על מנת לנסות להסביר את מהותן. בספר 'לשם שבו ואחלמה' (הקדמות ושערים, שער הפונה קדים, פרק כט) מביא ר' שלמה אלישיב את אותו עניין חילוק אות ם של המלבוש לב' נונין, ומוסיף ואומר: ” והנה כל עולם המלבוש נקרא שכינה”. הגאון המקובל רבי שלמה אלישיב – 'בעל הלשם': מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בעל ספרי ה'לשם שבו ואחלמה', על שמם הוא מכונה גם 'בעל הלשם'. סבו של הרב יוסף שלום אלישיב. נולד בזאגר (Żagory) בליטא לרבי חיים חייקל ולסתירה גיטא. למד אצל אביו ואצל רבי גרשון תנחום ממינסק וכן בישיבת טלז. בעת מגוריו בטלז למד קבלה גם מרב המקום, הרב יוסף רייזין. למד בחברותא עם הרבנים מאיר אטלס וצבי יהודה רבינוביץ' תאומים.כמו כן, כאשר כיהן הראי”ה קוק כרבה של העיירה זיימל, למד עמו כתלמיד חבר. הרב אלישיב זכה להערכה רבה מחכמי התורה של תקופתו. החזון אי”ש אמר עליו שהוא ”המקובל האחרון”. הראי”ה קוק קרא לו: ”הגדול שבמקובלי הדור, ואף מצוטט משמו כי אמר עליו שהוא בקיא בחדרי הקבלה כמו שאדם בקיא בביתו. ”להאיר פני תבל בלשם שבו ואחלמות” – קמיע סגולה מצדיק ומקובל אלוקי.